צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף; החוק העתיק ותקנות סדא החדשות

תקציר

<p><b>תקציר בעברית: </b>גם אחרי אלפי שנות הגות פילוסופית ואין ספור מחקרים בנושא, אין תמימות דעים לגבי הגדרתו של המושג "צדק".עם זאת ודאי נסכים על כך שצדק פרוצדוראלי הוא חלק מהמושג העמוק. שהרי פרוצדורה לא צודקת של תהליך כלשהוא, בהכרח תגרום לעיוות התוצאה שתופק בסופו. כידוע, משחק הוגן הוא רק כזה שכל המשתתפים בו משחקים על פי כל הכללים שנקבעו לגביו. לכן, כל שינוי או מגבלה פרוצדוראליים בזמן המשחק (גם כאלו שאינם לטובת אחד הצדדים במובהק), בהכרח יפגעו בסיכוייו של אחד מהמשתתפים לנצח בסופו, מה שבהכרח יגרום לתולדה של תוצאה לא צודקת של המשחק. הדרך להשיג תוצאה מסוימת, במקרה שלנו – הכרעה שיפוטית, גם היא צריכה להיות כזו שמאפשרת לכל המשתתפים את כל הכלים והסיכויים לנצח לאורך כל ההליך. בקצה התהליך, החוק (באמצעות הפרשן המוסמך) הוא שיכריז על המנצח. רק הכרעה שכזו, אם היא מבוססת על פרוצדורה צודקת, תוכל להיקרא "צדק". די בהתבוננות מהירה במערכת המשפט הישראלית העמוסה לעייפה ובמיפוי המעצורים המאטים אותה, כדי לשקוע במוטרדות באשר ליכולתו האופראטיבית של בית המשפט להוציא צדק לאור וביעילות. אפשר שיש בכך הסבר לשחיקה העקבית בשני העשורים האחרונים באמון הציבור בבית המשפט העליון, הוא אבן הראשה של המשטר הדמוקרטי בישראל.תקנות סדר הדין האזרחי שנכנסו לתוקפן ביו0 01.01.2021 מנסות מאז לתקן מעט את פני הדברים.ברשימה קצרה זו, אני מדגיש את הצורך המיידי בשיפור יעילותה של מערכת המשפט (ואגב כך, שיפור הנגישות אליה).את המענה לצורך המיידי ניתן לספק בחלקו, גם בדרך של הטמעת טכנולוגיות פשוטות יחסית שמאפשרות, למשל, מתן עדות בהיוועדות חזותית ככלי סטאטוטורי חדש יחסית. אמנם מדובר בכלי סטאטוטורי קיים שאינו דורש שינויים מרחיקי לכת (אלא רק יישום לשון החוק). אולם יישומו של הכלי המדובר, בהכרח כרוך בשינוי קונספטואלי עמוק של תפישת המשפט הנוהג.שינוי כזה, אין בכוחה של רשימה זו לגרום לו אך יש בכוחה לשמש סיגנל ופתיח לדיון חובה (לדעתי) בנושא בעתיד. הן בעצמי והן על ידי חוקרים אחרים שעניינם דומה.</p>