"התחזות כאדם אחר": חיקוי ומרי מגדרי במשפט של חן אלקובי

תקציר

תקציר בעברית:עובדות רבות בפרשת חן אלקובי שנויות במחלוקת. אין מחלוקת לגבי העובדה שחן אלקובי נולד עם איברי מין נקביים ונתפס בעיני הסביבה החיצונית כבת, וכן אין מחלוקת שבשלב מסוים החל חן אלקובי, לפחות בחלק מהזמן, לחיות כבן ולהציג עצמו ככזה. בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד אלקובי, כחלק מעסקת הטיעון במשפטו, נטען שאלקובי, יליד 1981, ונאשם נוסף קשרו בשנים 2001-2002 קשר להכיר לאלקובי בנות לשם חברות, כאשר בלשון כתב האישום, "הנאשמת תתחזה לגבר".אלקובי, שלפי כתב האישום הציג עצמו בשם "קובי" או "קובי ביטון" או "קובי אלקובי", היה לבוש כגבר ודיבר על עצמו בלשון זכר. כאשר עלה חשד, כדברי כתב האישום, בדבר היות אלקובי אשה, הוסבר כי יש לאלקובי בת דודה ששמה חן אלקובי הדומה לה מאוד וכי אנשים מבלבלים ביניהם. כתב האישום המתוקן התייחס לארבעה מקרים של קשרים שונים שנוצרו בין אלקובי לבין ארבע מתלוננות. בעניין המתלוננת הראשונה נטען כי אלקובי ("הנאשמת" בלשון כתב האישום) התחזה לבחור ששמו "קובי", וכי המתלוננת התאהבה ב"קובי" ונוצר ביניהן קשר "כבין בחור לבחורה"; בעניין המתלוננת השנייה נטען כי היא ואלקובי היו "לחברים"; לעניין המתלוננת השלישית נטען שנוצרו ביניהן "קשרי ידידות"; ולעניין המתלוננת הרביעית נטען כי מתלוננות זו התאהבה באלקובי בהאמינה שהוא גבר ו"הן" (בלשון כתב האישום) נעשו זוג. לאור דברים אלה הואשם אלקובי בעברה של התחזות כאדם אחר, בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.בעניינן של שתיים מהבחורות שנוצר עמן קשר הואשם אלקובי גם בעברות נוספות הקשורות למגעים שנטען כי התקיימו בינו ובין המתלוננות: אשר למתלוננת האשונה, שעל פי כתב האישום "התאהבה [...] ב'קובי' בהאמינה לנאשמת כי היא גבר", נטען שהשניים התנשקו ושבאחד המקרים נישק אותה "קובי" תוך החדרת לשונו לפיה. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי בעברה של "מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה תוך מרמה לגבי מיהות העושה, בניגוד לסעיף 348(א) לחוק העונשין. באשר למתלוננת השנייה נטען בכתב האישום כי במסגרת קשר רומנטי שנוצר בינה ובין חן, ניסה "קובי", כפי שמגדיר זאת כתב האישום, לבעול אותה בשלוש הזדמנויות שונות, כאשר בכל פעם ניסה "קובי... להחדיר לאיבר מינה של המתלוננת ב' חפץ בלתי ידוע לתביעה, שהיה קשור באופן כלשהו לגופו של 'קובי', וזאת נוסף על כך שנישק אותה וליטף את חזה". עוד נטען כי בעת ביצוע המעשים היתה המתלוננת קטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, ו"קובי" ידע זאת. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי ב"מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה, וכן בניסיון לאינוס, וזאת לאור סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין הקובע כי בעילת אשה בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה מהווה אינוס. ההאשמה בכתב האישום המתוקן בניסיון לאינוס במקום באינוס היתה תוצאה של עסקת הטיעון.יש לציין כי אחת מארבע המתלוננות המקוריות נגד אלקובי כתבה מכתב לשופט שבו חזרה בה מעדותה שמסרה במשטרה, וכתבה שהיא נגררה להתלונן נגד אלקובי אף על פי שידעה כל העת כי מדובר, כדבריה, באשה, ולא בגבר, וזאת בשל חששה להיחשף כלסבית לפני משפחתה וחבריה. "עכשיו לראשונה אני מוכנה להודות בפניך", כתבה מתלוננת זו, "וגם בפני עצמי, שאני לסבית"...חן אלקובי עצמו לא העיד בבית המשפט. עם זאת יש להדגיש כי הוא הכחיש את הטענה שקיים מגע מיני עם המתלוננת שהתלוננה על כך, וטען, בראיון לעיתונות, שלא היו ביניהם אלא נשיקות וחיבוקים: "כל עניין האקט המיני בדוי לגמרי". עוד טען אלקובי כי הוא סיפר לאותה מתלוננת שהוא "בת-בן" ועל "הבעיה שלי והבלבול שלי".לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. אלקובי, שלפי כתב האישום הציג עצמו בשם "קובי" או "קובי ביטון" או "קובי אלקובי", היה לבוש כגבר ודיבר על עצמו בלשון זכר. כאשר עלה חשד, כדברי כתב האישום, בדבר היות אלקובי אשה, הוסבר כי יש לאלקובי בת דודה ששמה חן אלקובי הדומה לה מאוד וכי אנשים מבלבלים ביניהם. כתב האישום המתוקן התייחס לארבעה מקרים של קשרים שונים שנוצרו בין אלקובי לבין ארבע מתלוננות. בעניין המתלוננת הראשונה נטען כי אלקובי ("הנאשמת" בלשון כתב האישום) התחזה לבחור ששמו "קובי", וכי המתלוננת התאהבה ב"קובי" ונוצר ביניהן קשר "כבין בחור לבחורה"; בעניין המתלוננת השנייה נטען כי היא ואלקובי היו "לחברים"; לעניין המתלוננת השלישית נטען שנוצרו ביניהן "קשרי ידידות"; ולעניין המתלוננת הרביעית נטען כי מתלוננות זו התאהבה באלקובי בהאמינה שהוא גבר ו"הן" (בלשון כתב האישום) נעשו זוג. לאור דברים אלה הואשם אלקובי בעברה של התחזות כאדם אחר, בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.בעניינן של שתיים מהבחורות שנוצר עמן קשר הואשם אלקובי גם בעברות נוספות הקשורות למגעים שנטען כי התקיימו בינו ובין המתלוננות: אשר למתלוננת האשונה, שעל פי כתב האישום "התאהבה [...] ב'קובי' בהאמינה לנאשמת כי היא גבר", נטען שהשניים התנשקו ושבאחד המקרים נישק אותה "קובי" תוך החדרת לשונו לפיה. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי בעברה של "מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה תוך מרמה לגבי מיהות העושה, בניגוד לסעיף 348(א) לחוק העונשין. באשר למתלוננת השנייה נטען בכתב האישום כי במסגרת קשר רומנטי שנוצר בינה ובין חן, ניסה "קובי", כפי שמגדיר זאת כתב האישום, לבעול אותה בשלוש הזדמנויות שונות, כאשר בכל פעם ניסה "קובי... להחדיר לאיבר מינה של המתלוננת ב' חפץ בלתי ידוע לתביעה, שהיה קשור באופן כלשהו לגופו של 'קובי', וזאת נוסף על כך שנישק אותה וליטף את חזה". עוד נטען כי בעת ביצוע המעשים היתה המתלוננת קטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, ו"קובי" ידע זאת. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי ב"מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה, וכן בניסיון לאינוס, וזאת לאור סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין הקובע כי בעילת אשה בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה מהווה אינוס. ההאשמה בכתב האישום המתוקן בניסיון לאינוס במקום באינוס היתה תוצאה של עסקת הטיעון.יש לציין כי אחת מארבע המתלוננות המקוריות נגד אלקובי כתבה מכתב לשופט שבו חזרה בה מעדותה שמסרה במשטרה, וכתבה שהיא נגררה להתלונן נגד אלקובי אף על פי שידעה כל העת כי מדובר, כדבריה, באשה, ולא בגבר, וזאת בשל חששה להיחשף כלסבית לפני משפחתה וחבריה. "עכשיו לראשונה אני מוכנה להודות בפניך", כתבה מתלוננת זו, "וגם בפני עצמי, שאני לסבית"...חן אלקובי עצמו לא העיד בבית המשפט. עם זאת יש להדגיש כי הוא הכחיש את הטענה שקיים מגע מיני עם המתלוננת שהתלוננה על כך, וטען, בראיון לעיתונות, שלא היו ביניהם אלא נשיקות וחיבוקים: "כל עניין האקט המיני בדוי לגמרי". עוד טען אלקובי כי הוא סיפר לאותה מתלוננת שהוא "בת-בן" ועל "הבעיה שלי והבלבול שלי".לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. בעניינן של שתיים מהבחורות שנוצר עמן קשר הואשם אלקובי גם בעברות נוספות הקשורות למגעים שנטען כי התקיימו בינו ובין המתלוננות: אשר למתלוננת האשונה, שעל פי כתב האישום "התאהבה [...] ב'קובי' בהאמינה לנאשמת כי היא גבר", נטען שהשניים התנשקו ושבאחד המקרים נישק אותה "קובי" תוך החדרת לשונו לפיה. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי בעברה של "מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה תוך מרמה לגבי מיהות העושה, בניגוד לסעיף 348(א) לחוק העונשין. באשר למתלוננת השנייה נטען בכתב האישום כי במסגרת קשר רומנטי שנוצר בינה ובין חן, ניסה "קובי", כפי שמגדיר זאת כתב האישום, לבעול אותה בשלוש הזדמנויות שונות, כאשר בכל פעם ניסה "קובי... להחדיר לאיבר מינה של המתלוננת ב' חפץ בלתי ידוע לתביעה, שהיה קשור באופן כלשהו לגופו של 'קובי', וזאת נוסף על כך שנישק אותה וליטף את חזה". עוד נטען כי בעת ביצוע המעשים היתה המתלוננת קטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, ו"קובי" ידע זאת. בגין עובדות אלה הואשם אלקובי ב"מעשה מגונה" שההסכמה לו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה, וכן בניסיון לאינוס, וזאת לאור סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין הקובע כי בעילת אשה בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה מהווה אינוס. ההאשמה בכתב האישום המתוקן בניסיון לאינוס במקום באינוס היתה תוצאה של עסקת הטיעון.יש לציין כי אחת מארבע המתלוננות המקוריות נגד אלקובי כתבה מכתב לשופט שבו חזרה בה מעדותה שמסרה במשטרה, וכתבה שהיא נגררה להתלונן נגד אלקובי אף על פי שידעה כל העת כי מדובר, כדבריה, באשה, ולא בגבר, וזאת בשל חששה להיחשף כלסבית לפני משפחתה וחבריה. "עכשיו לראשונה אני מוכנה להודות בפניך", כתבה מתלוננת זו, "וגם בפני עצמי, שאני לסבית"...חן אלקובי עצמו לא העיד בבית המשפט. עם זאת יש להדגיש כי הוא הכחיש את הטענה שקיים מגע מיני עם המתלוננת שהתלוננה על כך, וטען, בראיון לעיתונות, שלא היו ביניהם אלא נשיקות וחיבוקים: "כל עניין האקט המיני בדוי לגמרי". עוד טען אלקובי כי הוא סיפר לאותה מתלוננת שהוא "בת-בן" ועל "הבעיה שלי והבלבול שלי".לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. יש לציין כי אחת מארבע המתלוננות המקוריות נגד אלקובי כתבה מכתב לשופט שבו חזרה בה מעדותה שמסרה במשטרה, וכתבה שהיא נגררה להתלונן נגד אלקובי אף על פי שידעה כל העת כי מדובר, כדבריה, באשה, ולא בגבר, וזאת בשל חששה להיחשף כלסבית לפני משפחתה וחבריה. "עכשיו לראשונה אני מוכנה להודות בפניך", כתבה מתלוננת זו, "וגם בפני עצמי, שאני לסבית"...חן אלקובי עצמו לא העיד בבית המשפט. עם זאת יש להדגיש כי הוא הכחיש את הטענה שקיים מגע מיני עם המתלוננת שהתלוננה על כך, וטען, בראיון לעיתונות, שלא היו ביניהם אלא נשיקות וחיבוקים: "כל עניין האקט המיני בדוי לגמרי". עוד טען אלקובי כי הוא סיפר לאותה מתלוננת שהוא "בת-בן" ועל "הבעיה שלי והבלבול שלי".לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. חן אלקובי עצמו לא העיד בבית המשפט. עם זאת יש להדגיש כי הוא הכחיש את הטענה שקיים מגע מיני עם המתלוננת שהתלוננה על כך, וטען, בראיון לעיתונות, שלא היו ביניהם אלא נשיקות וחיבוקים: "כל עניין האקט המיני בדוי לגמרי". עוד טען אלקובי כי הוא סיפר לאותה מתלוננת שהוא "בת-בן" ועל "הבעיה שלי והבלבול שלי".לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. לאור עסקת הטיעון שבמסגרתה הודה אלקובי בכל מה שיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא נזקק בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים בעניינים שנויים במחלוקת אלה. בעקבות הכרעת הדין, ניתן, בספטמבר 2003, גזר הדין שבו נידון אלקובי למאסר בפועל של שישה חודשים שהומר בעבודות שירות, וכן למאסר על תנאי של שנה לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, ואף חויב בפיצוי כספי לשתיים מהמתלוננות. בקביעת העונש התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שאלקובי שהה כמעט כחודש ימים בבית המעצר, ונוסף על כך היה במעצר בית כתשעה חודשים. גזר הדין הסתמך על המערכת העובדתית, שפורטה בכתב האישום המתוקן.במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות. במסגרת מאמר זה לא אוכל ולא אנסה לקבוע ממצאים עובדתיים בנושאים שנותרו שנוים במחלוקת. עם זאת אבקש לקרוא את גזר הדין, שבמסגרתו נכנס בית המשפט בעובדי הקורה של המקרה, ולבחון את ההיבט המשפטי של הפרשה ואת השאלות שהיא מעלה לגבי היחס בין משפט לבין, מגדר ומיניות. מוקד דיוני לא יהיה חן אלקובי, האדם הספציפי, אלא המשפט וגזר הדין והשאלות שהם מעלים על אודות ההסדרה (רגולציה) המשפטית של מין, מגדר ומיניות.