ממשל תאגידי בבנקים בישראל: בעיית הנציג בבנקים ללא גרעין שליטה Corporate Governance of Israeli Banks: The Principal-Agent Problem in Banks with No Controlling Core

תקציר

עברית:<br>המאמר עוסק בשינוי הדרמטי שחל בשנים האחרונות במבנה השליטה במערכת הבנקאות בישראל, שבמסגרתו עברו שלושת הבנקים הגדולים בישראל ממודל של "בנק עם גרעין שליטה" למודל של "בנק ללא גרעין שליטה". קדמו לשינוי זה שני תיקוני חקיקה, משנת 2004 ומשנת 2012, אשר נועדו להתאים את הרגולציה, ובייחוד את הרגולציה המטמיעה כללי ממשל תאגידי, לקיומם של בנקים ללא גרעין שליטה. בד בבד עם תיקוני החקיקה הללו עבר בשנת 2016 חוק המגביל את שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים.<br><br>משמעות השינויים היא עצומה, שכן יציבותה, איתנותה ותפקודה של מערכת הבנקאות בישראל תלויים מעתה ברגולציה הייחודית ובממשל התאגידי הייחודי שחלים על בנקים ללא גרעין שליטה. המאמר בוחן בעין ביקורתית את הרגולציה הייחודית על בנקים ללא גרעין שליטה באמצעות ניתוח אופן ההתמודדות עם בעיות הנציג בין המנהלים לבין יתר מחזיקי העניין (stakeholders) בבנקים.<br><br>המסקנה שעולה במאמר היא שהרגולציה הקיימת איננה נותנת מענה מאוזן לבעיות הנציג השונות. מצד אחד, הרגולציה נותנת מענה מקיף לבעיית הנציג בין המנהלים לבין בעלי הפיקדונות והציבור הרחב, באמצעות רגולציה רחבה של הפיקוח על הבנקים, ומצד אחר, הרגולציה נטרלה כמעט לחלוטין את האפקטיביות של המנגנונים שעשויים לתת מענה לבעיית הנציג בין המנהלים לבין בעלי המניות. נוסף על זה עולה המסקנה שהמדינה הלאימה, באמצעות בנק ישראל, את השליטה בפועל בשלושת הבנקים הגדולים בישראל (כלומר, רוב מערכת הבנקאות בישראל).<br><br>בסוף המאמר מוצגות כמה הצעות לשינוי הרגולציה על בנקים ללא גרעין שליטה אשר אימוצן יהיה דרך ביניים, שמצד אחד תגן על האינטרס של בעלי הפיקדונות והציבור הרחב, ומצד אחר, תאפשר לבעלי המניות להביא לידי ביטוי את האינטרס שלהם בבנק.<br><br>English:<br>The article deals with the dramatic change that has taken place in<br>recent years in the structure of control in the Israeli banking<br>system, in which the three largest banks in Israel have moved<br>from a model of “bank with a controlling core” to a model of<br>“bank with no controlling core”.<br>This change was preceded by two legislative amendments, from 2004 and<br>2012 respectively, which were intended to adjust the regulation to the<br>existence of banks with no controlling core. In addition to these legislative<br>amendments, a new law was passed in 2016 limiting the remuneration of<br>senior managers in financial corporations.<br>The significance of these changes is enormous, since going forward the<br>stability, soundness and functioning of the banking system in Israel<br>depend on the unique regulation and the unique corporate governance<br>that apply to banks with no controlling core. The article critically examines<br>the unique regulation of banks with no controlling core by analyzing the<br>effectiveness of this regulation with respect to Principal-Agent problems<br>between the managers and the other stakeholders in the banks.<br>The conclusion of the article is that the existing regulation does not<br>provide a balanced solution to the various Principal-Agent problems. On<br>the one hand, the regulation provides a comprehensive solution to the<br>Principal-Agent problem between managers and depositors and the<br>general-public, through broad regulation of the Banking Supervision<br>Department of the Bank of Israel. However, on the other hand, the<br>regulation has almost completely neutralized the effectiveness of the<br>mechanisms that might have coped with the Principal-Agent problem<br>between managers and shareholders. In addition, the conclusion is that the<br>State of Israel, through the Bank of Israel, has nationalized the actual<br>control of the three largest banks in Israel (i.e., most of the banking system<br>in Israel).<br>At the end of the article are some proposals to change the regulation of<br>banks with no controlling core, the adoption of which will be an<br>intermediate way to protect the interest of depositors and the<br>general-public, while also allowing shareholders to express their interest<br>in the bank.