בין תקיפה, התעללות וענישה גופנית כלפי ילדים

תקציר

בשנת 1989 התקבל תיקון מס' 26 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: חוק העונשין), שמטרתו הגדרתן של עברות מיוחדות לעניין פגיעה בקטינים ובחסרי ישע. תיקון זה היווה מהפכה, ולו בתאוריה, בהסדרה המשפטית של שאלות הנוגעות בהתייחסותו של המשפט הפלילי כלפי ילדים במקרי תקיפה והתעללות קשים, הן מבחינת חומרתם והן מבחינת ביצועם דווקא על ידי הקרובים ביותר לילד, קרי, הוריו ואחראים אחרים עליו. התיקון כולל עברות תקיפה שונות וכן עברה חדשה של התעללות. במסגרת התיקון הושם דגש גם בפן הנפשי של התקיפה וההתעללות, ולא רק בפן הגופני והמיני, כפי שהיה מקובל יותר באופן מסורתי; נקבעה ענישה חמורה יותר להורה ול"אחראי על הקטין" מאשר לכלל הציבור, מתוך הבנה כי הללו מועלים בצורה הקשה ביותר בתפקידם ובאמונו של הילד בהם; וכן נקבעה חובת דיווח לכלל הציבור ולאנשי מקצוע על עברות של פגיעה קשה בילדים, ביניהן תקיפה חמורה, התעללות, הזנחה ועוד. עם זאת, קיימים בחקיקה שני חסרים מרכזיים: (1) המחוקק לא הגדיר את עברת התעללות לסוגיה - לא באותו תיקון משנת 1989 וגם לא אחריו. כתוצאה מכך נוצרה עמימות בנוגע למרחב השתרעותה של עברה זו ולגבי ההבחנה בינה לבין עברות התקיפה השונות, לרבות עברות ההזנחה. (2) מנוסח החוק לא ברור אם ענישה גופנית קלה של ילדים, אשר נאסרה בשנת 2000 בפסיקת בית המשפט העליון אף אם היא נעשית לצורכי חינוך, נכללת בגדר אותה חובת דיווח שנקבעה בשנת 1989 ואשר מחייבת סנקציות חמורות, או שמא חובת הדיווח חלה רק על עברות של תקיפה חמורה יותר, ועל כל על תקיפה שהיא. החיבור מנסה לסייע בהפגת אותן עמימויות. בין היתר מוצע סעיף הגדרה להתעללות לסוגיה, תחת ההגדרה הבעייתית והחלקית הקיימת כיום בפסיקה. נוסף על כך מוצעת פרשנות שלפיה ההסדר שנקבע בתיקון לחוק העונשין בנוגע לחובת הדיווח לא יוחל על ענישה גופנית קלה שנעשתה על ידי הורה כלפי ילדו, אם היא אינה בגדר התעללות ולא גרמה חבלה, שכן התיקון לחוק מכוון לעונשים חמורים יותר באופן משמעותי. בחיבור זה אבקש לטעון כי למרות החשיבות הרבה שבהגנה על הילד בפלילים והצורך בהחמרת הענישה "למען יראו וייראו", אין להרחיק לכת ולהרחיב זאת לכל מקרה ובכך להפר איזונים עדינים ומוצלחים הקיימים בחקיקה. ההסדר הנוכחי - הקובע כי ענישה גופנית קלה נחשבת אמנם עברה, אך אינה מחייבת דיווח ועונשה קל יחסית בהשוואה לעברות התקיפה החמורות יותר ועברות התעללות - נראה הסדר מספק. מטרתו המרכזית של החיבור היא להפוך את החקיקה שהתקבלה במסגרת תיקון זה - אשר מהווה לעתים מפלטם היחיד של ילדים (אם באמצעות הרתעה בכוח ואם באמצעות ענישה והפסקת האלימה בפועל) - לברורה ולחדה ככל האפשר, כדי שתשמש נאמנה את הרשויות בטלפן בבעיות הכאובות של הילדים.