מוניטין ואסטרטגיה בבית המשפט העליון על סף המאה ה21

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מסביר את התנהגותו של בית המשפט העליון הישראלי בית המשפט( כשחקן אסטרטגי בעל ראייה ארוכת טווח. בתיקים ציבוריים בהם בית המשפט פוסק כנגד הרשות המבצעת )הרשות, הרשות תציית רק במידה ועלות הציות נמוכה יותר מהנזק שייגרם למוניטין שלה במקרה של אי ציות. המוניטין של בית המשפט מודד עד כמה הציבור הישראלי מצפה שהרשות תציית לפסיקותיו העתידיות, מוניטין גבוה פירושו שהציבור מצפה מהרשות לציית ליותר פסיקות עתידיות. ככל שהמוניטין של בית המשפט גבוה יותר, הרשות תפסיד יותר מוניטין במידה ולא תציית. כיוון שכך פועל בית המשפט כדי להגדיל את המוניטין שלו לאורך זמן ובכך הוא מבטיח ציות של הרשות לפסיקותיו העתידיות והגשמה של העדפות המדיניות שלו. המוניטין של בית המשפט גדל בכל פעם שהרשות מצייתת לפסיקה שלו. ככל שהפסיקה תובענית יותר וככל שההנמקה מראה שיקול דעת שיפוטי גדול יותר בית המשפט זקוק למוניטין גבוה יותר כדי לגרום לרשות לציית. כיוון שכך במידה והרשות מצייתת לפסיקה תובענית במיוחד או לפסיקה בעלת הנמקה החושפת שיקול דעת שיפוטי גדול במיוחד, פעולה זו תשדר לציבור שהמוניטין של בית המשפט גבוה ותוביל לעלייה גדולה יותר במוניטין של בית המשפט מאשר ציות לפסיקה תובענית פחות או לפסיקה העושה שימוש בהנמקה המעוגנת בדין. עד סוף שנות התשעים של המאה הקודמת זכה בית המשפט לציות לרבות מהחלטותיו וכתוצאה מכך המוניטין שלו גדל משמעותית. בעקבות הגידול במוניטין שלו פנה בית המשפט לצורות הנמקה החושפות שיקול דעת שיפוטי גדול יותר מכיוון שלאור המוניטין הגבוה שלו בית המשפט צפה שהרשות תציית גם לפסיקות אלו. הנמקות החושפות שיקול דעת שיפוטי שימשו את בית המשפט בעיקר בפסיקות תובעניות פחות בהן הסיכון שהרשות לא תציית נמוך יותר מאשר בפסיקות תובעניות. בתחילת שנות האלפיים הרשות החלה לפעול לריסון פסיקותיו של בית המשפט על ידי אי ציות לפסיקותיו וביקורת עליו. טכניקות אלו פגעו במוניטין של בית המשפט. בנוסף התמיכה הציבורית בבית המשפט ירדה משמעותית בעשור הראשון של שנות האלפיים והקלה על הרשות להתנגד לבית המשפט. בית המשפט ניסה להתאים את עצמו למצב החדש שנוצר על ידי גיבוש טקטיקות שיפוטיות חדשות.