קליעה למטרה: הצעת תפיסה פלורליסטית חדשה לדיני הנזיקין המודרניים

תקציר

כארבעה עשורים שולטות בכיפה שתי גישות מוניסטיות לעניין ניתוח התאוריה של דיני הנזיקין, ושתיהן מתרכזות במטרה אחת בלבד. הגישה האחת היא גישת הצדק המתקן, שהיא פועל יוצא של גישה מוסרית-דאונטולוגית; הגישה האחרת היא גישת ההרתעה היעילה, שהיא פועל יוצא של גישה תוצאתנית המנתחת בראייה כלכלית עלות מול תועלת חברתית. גישות מעורבות-פלורליסטיות לניתוח המטרות של דיני הנזיקין אינן מתרכזות, כמו גישות מוניסטיות, במטרה אחת בלבד, ואינן רואות תמונה צרה של המציאות החברתית והמשפטית-נזיקית. גישות פלורליסטיות מזהות חסר בכל אחת מהגישות המוניסטיות הללו (כמו גם בגישות מוניסטיות אחרות כמו גישת הצדק המחלק) כשהיא נדונה לבדה, ומנסות להציג איזון כתוצאה משילוב בין מטרות שונות שיושמו במינון שונה. המאמר דן בגישות הפלורליסטיות לדיני הנזיקין שהוצגו בספרות התאורטית בארצות-הברית, בקנדה, באנגליה ובישראל בששת העשורים האחרונים באור ביקורתי, ומציע גישה פלורליסטית חדשה. כל זאת, אל מול מציאות שבה אין בפסיקה הישראלית קו מאחד ומנחה ברור, והקודקס האזרחי החדש מציע אמנם דרך פלורליסטית אך הצהרתית ואף סתמית למדי, ללא כלים ליישום בפועל. חלק מהגישות הפלורליסטיות המוכרות ניסו לבחון את כלל הסוגיות הנזיקיות כמקשה אחת, דהיינו: קראו לנתח את כל המטרות, להעדיף מטרה אחת על רעותה ולתת לה דומיננטיות רבה יותר במסגרת השיקולים והאיזונים-בכל מקרה, תהא הסוגיה הנזיקית הנבחנת אשר תהא. גישות פלורליסטיות אחרות קראו לבחון כל סוגיה נזיקית כשלעצמה, ללא יד מכוונת המעדיפה מטרה אחת מרעותה במקרים של התנגשות. בתווך יש גישות פלורליסטיות נוספות; חלקן אינו אוניברסלי אלא מקומי, ומתאים במיוחד למשפט המקובל. מתוך תמיכה בגרעין הפלורליסטי, ובאמצעות מיצוי יתרונות מהגישות המוכרות, תוצג גישה פלורליסטית חדשה, אוניברסלית, המותאמת לשינויים רבים ומשמעותיים שעברה מערכת דיני הנזיקין בדור האחרון. הגישה שתוצע תנסה לחלק את הסוגיות הנזיקיות לשתי קבוצות עיקריות, לקבוע דומיננטיות למטרות מסוימות של מערכת דינים זו באשר לקבוצה הראשונה, ודומיננטיות למטרות אחרות בקבוצה האחרת, ועם כל זאת לבצע איזונים מסוימים עם המטרות הפחות דומיננטיות כשהעקרונות שבבסיסן נפגעים באורח משמעותי. מתיחת הקו בין שתי קבוצות המקרים הנזיקיים תיעשה תוך התחשבות בעיקר בפרופיל של הנתבע ובטיב פעילותו העוולתית - פרטית וספונטנית או מחושבת ומסחרית. בכך תנסה ההצעה להלך על החבל הדק שבין יעילות וודאות משפטית לבין תאימות למציאות חברתית ומשפטית משתנה ומגוונת, כפי שמשתקף בדיני הנזיקין המודרניים. גישה זו תבוסס באמצעות בחינת התאמתן של כמה סוגיות נזיקיות - הן מסורתיות וקלאסיות והן חדשניות ומודרניות- למציאות משתנה דרך מנסרת הגישה המוצעת. הגישה תוכל לייצב קו מנחה ברור לפסיקה הישראלית (והמשווה) בעתיד, תוך יציקת תוכן בהוראות הקודקס בנדון.