המיעוט החילוני

תקציר

תקציר בעברית:ההבחנה בין קבוצת הרוב לבין קבוצת מיעוט מתקיימת ביסודה כסממן ליחסי הכוחות בחברה. במרכזה של רשימה זו ניצבת הטענה כי על אף גודלה היחסי באוכלוסייה, אין לקבוצה החילונית השפעה תואמת על אורח החיים של חבריה. מיום היווסדה של מדינת ישראל היה זה בעיקר בית המשפט העליון ששמר על מעמדה של הקבוצה החילונית וביקש לחזק את העקרונות הדמוקרטיים והליברליים של המדינה. ההנחה הרווחת היא כי לנוכח גודלה היחסי של קבוצת הרוב, יהיה ביכולתה לשמר את ההגמוניה במרחב הציבורי. אולם רשימה זו תַראה כי הנחה זו אינה נכונה בהכרח. עמדתנו היא כי ההגנה הרב-תרבותית אינה מוגבלת לקבוצות מיעוט, וצריכה להגן גם על תרבותו של הרוב. להגנה זו יכולות להיות משמעויות מעשיות רבות, הכוללות, למשל, הקניית אוטונומיה תרבותית חילונית בתחומים מסוימים, זכות לקיים מערכת חינוך עצמאית, תחבורה ציבורית בשבת וזכות להינשא ולהתגרש בדרך חופשית מדת.