האם תביעת הזכות הכרחית? בין שיח הזכויות לשיח החובות Must a Right Be Claimed: between Right discourse and Duties Discourse

תקציר

תקציר בעברית:על פי הבחנה ידועה, המשפט העברי מתייחד בכך שלשונו היא שפת החובות, בשונה מן המשפט המערבי המודרני המורגל בשפת הזכויות. ברם, לאור הקורלטיביות הקיימת בין זכויות וחובות יש לשאול האם הבחנה זו נושאת משמעות משפטית ממשית? במאמר זה אטען, כי הבחירה אם למסגר נורמות כזכויות או כחובות משפיעה על אופיה של השיטה המשפטית. אחת ההשלכות שיש להבחנה זו נוגעת בשאלה האם תביעת הזכות היא פעולה הכרחית לכך שהחובה תחול על הצד שכנגד. למשל, האם המזיק חייב לפצות את הניזק אף אם הניזק לא מודע לנזק ולכן לא תבע אותו? שיטות משפט המבוססות על שיח הזכויות תטינה לומר כי החובה מותנית בתביעה מצד בעל הזכות. הזכות היא נקודת המוצא, וללא תביעתה הצדק שכנגד לא נושא בחובה ליזום ולפצות. לעומת זאת, שיטות משפט המבוססות על שיח החובות תטינה לומר, כי החובה עומדת כשלעצמה, אף אם בעל הזכות לא תבעה. מאמר זה מוקדש לדיון בדוגמאות שונות להבדל זה ולדיון במשמעותן ובהשלכותיהן. מסקנת המאמר כי לשיטות משפט המבוססות על שיח החובות יש יתרונות אחדים בצד חסרונות אחרים, ולפיכך יש טעם בחיפוש אחר הדרך לשלב בין שני סוגי השיח המשפטי.