?ביוש שיפוטי אגבי – האם ראוי כי שופטים יביישו"Incidental Judicial Shaming": Is It An Appropriate Tool For Judges?

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות, תופעת הביוש מהווה כר פורה לקיומו של דיון ציבורי משמעותי, כך שנמצא פירושים שונים להגדרת התופעה. באופן רחב, הביוש כולל בחובו דרכים מגוונות, בהן התנהגות שלילית של אדם מובאת לידיעת הציבור הרחב על מנת לביישו. לעיתים קרובות, התופעה מתקיימת באמצעות שימוש בפלטפורמות דיגיטליות דוגמת הרשתות החברתיות. שאלות רבות הנוגעות לתופעה טרם זכו למענה, כמו המועדים והדרכים בהם התפתחה, השלכותיה על היבטים מגוונים של חיינו ובחינת דרכי ההניעה של המעורבים ביצירתה. מטרתו של מאמר זה היא לדון לראשונה בתופעת "הביוש השיפוטי" – מקרים בהם בוחרים שופטים לבייש את בעלי הדין, באי-כוחם, עדים או מומחים ואף צדדים שלישיים. להשקפתי, הביוש השיפוטי כולל ארבע קטגוריות מרכזיות: (1) ביוש הנועד לבסס את הכרעת הדין; (2) ביוש שתכליתו להטיל על המבויש סנקציה; (3) ביוש שתכליתו לשנות את התנהגות המבויש; (4) "הביוש השיפוטי האגבי", הנעדר סנקציה אופרטיבית. עוד אטען, כי במקרים מסוימים, הביוש השיפוטי שנעשה בחסות בתי-המשפט עשוי להיות לגיטימי כאשר מונע ממניעים שיפוטיים מוצדקים ומשנועד לשרת מטרות מוצדקות. לעומת זאת, במקרים אחרים הוא עלול להיות בלתי רלוונטי להכרעה הסופית בהליך השיפוטי, כאשר אין לו משמעות ישימה, ולכן נדמה שהוא בלתי לגיטימי. לבסוף, אטען כי עלינו להיות מודעים להשלכות המעשיות של הפרקטיקה השיפוטית שנוצרה, על מנת לעצב קודים אתיים עדכניים אשר יתמודדו עם השלכותיה בעתיד ויתוו האם וכיצד יש לאפשר את המשך קיומה בהליכים משפטיים.