שישים שנות איזון: על המעבר מאיזון משני לאיזון מהותי בפסיקת בית-המשפט העליון

תקציר

במאמר זה אבקש לטעון כי סקירה היסטורית של המשפט הישראלי מצביעה על מעבר ממודל של איזון משני, הכפוף להגנה חזקה וקטגורית על זכויות הקשורות להליך הדמקורטי, למודל של איזון מהותי וערכי, אשר נתפס כעומד במרכז העשייה השיפוטית ומוחל בכל ההקשרים, ולא רק בהקשרים של חשד לכשל דמוקרטי. אדגים את טענתי באמצעות בחינת האיזון בפסק הדין קול כעם, המייצג את האיזון המשני, והנגדתו לאיזון בפסקי דין מאוחרים יותר, החל בשנות השמונים ואילך, המייצגים את האיזון המהותי. בסוף המאמר אציע לקשור תהליך זה למעבר מהשפעה אמריקאית על המשפט החוקתי הישראלי להשפעה גרמנית וקנדית. האיזון המשני מבסס על הגישה ההליכית והחשדנית, המאפיינת את המשפט החוקתי האמריקאי, בעוד האיזון המהותי מבוסס על הגישה הערכית, המאפיינת את המשפט החוקתי הגרמני והקנדי.