חזקת הניצע המתוחכם

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות נמחקו עשרות חברות ציבוריות מהבורסה בישראל והפכו לפרטיות. ברוב המקרים המניות שהוחזקו על ידי הציבור נרכשו בדרך של הצעת רכש מלאה או במיזוג משולש הופכי. עסקאות מחיקה מהבורסה גוררות ברובן בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מצד בעלי מניות הטוענים כי המחיר ששולם בעד הסכמתם (מרצון או בכפייה) למחיקת החברה מהבורסה נמוך מהשווי ההוגן של החברה. תובענות אלה מתאפיינות ב"מלחמת הערכות שווי". בתי המשפט נדרשים להכריע בין חוות דעת מטעם מבקש הסעד, ולפיה המחיר ששולם נמוך מהשווי ההוגן של החברה, לחוות דעת מטעם בעל השליטה או החברה, ולפיה המחיר משקף שווי הוגן. כאינדיקציה לאיתור השווי ההוגן אימץ בית המשפט העליון את חזקת הניצע המתוחכם. לפיה, קיבול המחיר בהצעת הרכש על ידי ניצע מתוחכם מהווה חזקה ניתנת לסתירה לכך שהמחיר משקף שווי הוגן. החזקה מחזירה אל כתפי המבקש את הנטל להוכיח כי המחיר אינו הוגן. בבסיס החזקה טמונה ההנחה כי ניצע מתוחכם הוא משקיע מיודע שמקבל החלטות מיטביות ומשיא ערך לכלל בעלי המניות. החזקה פותחה והורחבה בשורת החלטות של שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ושופטים אחרים. רשימה זו סוקרת את התפתחות החזקה בפסיקה. עיון ביקורתי בחזקה מעלה כי קשה להצדיקה בנוגע לניצע מתוחכם שהוא אדם פרטי. באשר לגוף מוסדי, נצביע על כשלים המערערים את ההנחה שלפיה ניצע כזה הוא בהכרח מיודע, יעיל, רציונלי ונטול ניגודי עניינים. באמצעות תורת המשחקים יוסבר מדוע אין אף לבסס חזקה על היענות לעסקת מחיקה מצד כמה ניצעים מוסדיים בלתי קשורים זה לזה. לנוכח חולשת ההנחות שביסוד חזקת הניצע המתוחכם, נציע למתן אותה ולייחס משקל ראייתי מצומצם להיענות של ניצע מוסדי בכפוף להוכחת ניהול משא ומתן יעיל עמו.