דיני משפחה אזרחיים שיצאו מן הארון: על תרומתו של הנשיא ברק לדיני המשפחה

תקציר

ברצוני לבחון את תרומתו של הנשיא ברק לדיני המשפחה בישראל משתי פרספקטיבות שונות: האחת מבקשת לתהות על ערכים של השפיטה המיוצגים בגלוי או במובלע בפסיקתו, והאחרת מתמקדת בפוליטיקה של השפיטה, כלומר: באמצעים המשפטיים שבחר כדי להשיג את התוצאה הראויה בעיניו ושהיא חלק מתפיסתו החברתית. מעניין וחשוב לראות מה בפסיקת השופט הוא ערך קבוע ומה הוא אמצעי חולף, מה הוא נימוק שהשופט עשוי לזנוח אותו בפסיקה מאוחרת ומה הוא שיקול היורד לשורשו של עניין והוא עומד מאחוריו בכל מקרה. מובן, שהשאלה מה בפסיקתו של ברק הוא בגדר אסטרטגיה ומה בגדר טקטיקה היא עניין של פרשנות, ופרשנות זו עלולה להיות שנויה במחלוקת: מה שלאדם אחד נתפס כשיקול חולף וטקטי עשוי להיראות בעיני האחר כעניין מהותי. בכל זאת, קשה להשתחרר מההרגשה שבשעה שהשופט חותר להשיג מטרה הנראית בעיניו צודקת, הוא מנסה לברור את הנימוקים הטובים ביותר העשויים להצדיק אותה. נימוקים אלה אמורים להתקבל על דעת הבריות, ובראש ובראשונה על דעת חבריו – השופטים ומצד שני אמורים הם שלא להשמיע מסר בעייתי מבחינתם של מקרים עתידיים.