Financial Consumer Protection in the Post Financial Crisis Era: Can the American CFPB Serve as a Model for Other Jurisdictions?

תקציר

תקציר בעברית:הרגולציה הפיננסית עוסקת בשני תחומים עיקריים: רגולציה יציבותית שתפקידה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית, והגנת הצרכן הפיננסי. אחת התובנות החשובות שנלמדו בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, היא הקשר ההדוק שקיים בין שני תחומים אלו. כידוע, המשבר הפיננסי החל עם כשלון בתחום הצרכנות הפיננסית - הלוואות קשות שבנקים אמריקנים למשכנתאות העמידו ללווים חסרי יכולת פירעון, והוא התפתח בסופו של דבר למשבר יציבותי כלל עולמי. בעקבות זאת התחזקה ההבנה שכדי למנוע משברים פיננסיים, לא די בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית, אלא יש לפקח גם על ההתנהגות של הבנקים כלפי לקוחותיהם ולספק הגנה לצרכן הפיננסי. אחד הצעדים שנקט הממשל האמריקני בעניין זה היה הקמת רגולטור ייעודי להגנת הצרכן הפיננסי, ה- FCPB. מאז הקמתה בשנת 2011, הספיקה רשות זו לנקוט בכמה מהלכים חשובים להגנת הצרכן הפיננסי וזכתה לתשבוחות מצד גורמים שונים. גם אלו שביקרו את הרשות, אינם חולקים על התרומה שלה להגנת הצרכן הפיננסי. מבנה רגולטורי בו קיימת הפרדה בין רגולציה יציבותית לבין רגולציה צרכנית, קיים במדינות נוספות בווריאציות שונות. עם זאת, מדינות רבות בחרו שלא לבצע הפרדה כזו, והפקידו בידי הרגולטור הפיננסי את שתי הסמכויות במשולב. מטרת המאמר היא לבחון האם המודל האמריקני של ה- FCPB מתאים גם למדינות נוספות. מקרה הבוחן לכך יהיה הסקטור הפיננסי בישראל. גם בארצות הברית וגם בישראל נשמעה ביקורת על כך שהרגולטורים הזניחו את ההגנה על הצרכן הפיננסי. עם זאת, קיים הבדל חשוב בין שתי המדינות: בעוד שכלכלת ארצות הברית התמוטטה בעקבות המשבר הפיננסי, ישראל שרדה את המשבר בצורה טובה כאשר אף בנק לא נקלע לקשיים. בעוד שארצות הברית נקטה, כאמור, בדרך של הקמת רגולטור ייעודי להגנת הצרכן הפיננסי, בישראל העדיפו לשמר את המצב הקיים בו המפקח על הבנקים אחראי במקביל הן על יציבות המערכת הבנקאית והן על הגנת הצרכן הפיננסי. המעניין הוא שבשתי המדינות ניכרת בשנים האחרונות התפתחות משמעותית בתחום ההגנה על הצרכן הפיננסי. לאחר ניתוח השיקולים הרלבנטיים לסקטור הפיננסי הישראלי, מסקנת המאמר היא שהמודל האמריקני אינו מתאים למדינת ישראל. עם זאת, המאמר קורא לאמץ מספר עקרונות המאפיינים את ה-FCPB כמו שקיפות, אחריותיות, ומנגנוני שיתוף פעולה עם הרגולטורים הפיננסיים האחרים.