הלכה והשקפה: יחסי גומלין – מאפייני פסיקות של דיינים חרדים במדינת ישראל בסכסוכים ממוניים

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה משרטט מאפייני פסיקות ממוניות של דיינים חרדים במדינת ישראל, נושא שככל הידוע למחבר טרם נידון בספרות המחקר. המאמר מבוסס על ניתוח עשרות פסיקות, שניתנו על ידי דיינים חרדים שכיהנו בבתי דין ממלכתיים ופרטיים. בהשוואה למחקרים קודמים שעסקו בפסיקת דיינים בישראל, יש במחקר זה שלושה חידושים מרכזיים: הוא מתייחס לדיינים חרדים כאל קבוצה מובחנת; אינו דן בדיני משפחה אלא בעניינים ממוניים שאינם קשורים אליהם; ומדובר במחקר הלכתי-משפטי בין-תחומי, הנעזר במחקר הסוציולוגי.המאמר דן במגוון ענייני ממון אך מתמקד בשני מקרי מבחן. האחד, התוקף ההלכתי של ויתור לא-חוקי של עובדים במוסדות חינוך חרדיים "מוכרים שאינם רשמיים" על זכויותיהם הסוציאליות. והשני, דיני בתים משותפים והפרת חוקי הבנייה. בשני המקרים העניק רוב גדול של הדיינים החרדים תוקף הלכתי לִנְהָגִים (פרקטיקות) בחלק מן המגזר החרדי ומוסדותיו, המנוגדים למשפט האזרחי. הטענה המרכזית של המחבר היא, כי אי-אפשר להסביר פסיקות של חלק מהדיינים רק כתוצאה מהפעלת הכללים ההלכתיים, וכי לעיתים הן הושפעו גם מההשקפה ומהרקע החרדיים. ההשפעה לא תמיד הופיעה בגלוי, וניכרה בעיקר בשאלות האם יש לפסוק לפי החוק והפסיקה האזרחיים, ואם כן – באיזו מידה. עם זאת, ברור כי לא כל פסיקה ממונית של דיין חרדי הושפעה מהשקפתו וכי לעיתים אין כל רלוונטיות להשקפה. על רקע ניתוח כלכלי, סוציולוגי ואידיאולוגי של החברה החרדית בישראל, משרטט המחבר מאפייני פסיקות ממוניות של דיינים חרדים ישראלים, ובוחן כיצד השתקפו הללו בפסיקותיהם. לטענתו, חמישה גורמים השפיעו לעיתים על הפסיקות: המציאות הכלכלית, הגיאוגרפית והדמוגרפית של החברה החרדית בישראל; מרכזיות ערך לימוד התורה וחשיבות מוסדות החינוך החרדיים; ההתבדלות החברתית של החברה החרדית ותפיסת חלק מן הדיינים אותה כמגזר אוטונומי שאינו כפוף בהכרח לחוקי המדינה; התפיסה האידיאולוגית המסתייגת של החברה החרדית כלפי מדינת ישראל וחוקיה וכלפי פסיקת בתי המשפט; וכפיפותה לפסיקת "גדולי הדור" החרדים. בניגוד להנחה (השגויה) של רבים, כי פסיקות ממוניות אינן תלויות-השקפה, החידוש המרכזי במאמר זה הוא ההוכחה, כי הגורמים שנזכרו לעיל השפיעו על פסיקות דיינים חרדים גם בענייני ממון, באמצעות חשיפה של טכניקות פרשניות ושל מגוון דרכים אחרות שבהן השפיעה השקפתם על פסיקותיהם. מחקר זה עשוי לשמש תשתית למחקר המשך, אשר יבחן פסיקות של דיינים חרדים ישראלים בתחומי ממון נוספים, לרבות אלו הקשורים לדיני משפחה. מחקר נוסף נחוץ גם כדי לבחון פסיקות ממוניות של דיינים ציונים-דתיים במדינת ישראל ושל דיינים חרדים בחו"ל, ולהשוותן לפסיקות מקבילות של דיינים חרדים בישראל.