גביית "מחיר גבוה בלתי הוגן": עבירה פלילית בדיני התחרות בישראל

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות חלו מספר שינויים משמעותיים ביותר בחקיקה ובפרשנות בתי המשפט בכל הקשור לעבירה הפלילית של ניצול מעמד לרעה על ידי בעל מונופולין בדרך של גביית "מחיר בלתי הוגן". השינוי הראשון הינו אימוץ פרשנות על ידי בית המשפט המחוזי לפיה גביית "מחיר בלתי הוגן" כוללת גם פרקטיקה של גביית מחיר גבוה כשלעצמו, על ידי בעל מונופולין, וזאת גם כאשר בעל המונופולין לא ביצע כל פעולה הפוגעת בתחרות או המדירה מתחרים באופן שאינו חוקי (איסור על גביית "מחיר גבוה בלתי הוגן"). השינוי השני הינו תיקון 21 לחוק התחרות הכלכלית, שנכנס לתוקף בחודש ינואר 2019, במסגרתו התווספה להגדרת בעל מונופולין הגדרה איכותית לפיה בעל מונופולין הינו מי שמחזיק ב"כוח שוק משמעותי" וזאת בנוסף להגדרה הכמותית שנותרה בחוק של מי שמחזיק מעל 50% מנתח השוק). המאפיין המשותף לשני השינויים הנ"ל הוא הגברת חוסר הוודאות המשפטית שבפניו ניצב הציבור. החוק אינו מגדיר מהו "כוח שוק משמעותי" ואינו מגדיר מהו "מחיר גבוה בלתי הוגן". הפרשנות של מושגים אלו נעשית על ידי רשות התחרות (באמצעות פרסום גילויי דעת אשר עוסקים הן בהצגת הפרשנות על פי עמדת רשות התחרות והן בהצגת מדיניות אכיפה), וכן על ידי בית המשפט אשר דן בתובענות ייצוגיות בעילה של הפרת האיסור על גביית מחיר גבוה בלתי הוגן. אולם, כפי שמוצג במאמר זה, על אף פרסום גילויי הדעת ופרשנות בית המשפט, חוסר הוודאות נותר ברמה גבוהה. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את ההשלכות והמשמעויות של השינויים הנ"ל על הדין הקיים בישראל בנוגע לאיסור הפלילי של ניצול מעמד לרעה על ידי בעל מונופולין בדרך של גביית "מחיר בלתי הוגן". בפרט, נבחנת השאלה האם על דרך הפרשנות (לאור גילויי הדעת של רשות התחרות ופסיקות בית המשפט המחוזי), גביית מחיר גבוה בלתי הוגן מתוך כוונה למקסם רווחים, עשויה להוות עבירה פלילית בישראל. בחינת הסוגיה נעשית באמצעות ניתוח רכיבי היסוד העובדתי וניתוח היסוד הנפשי המיוחד של העבירה. בנוסף, המאמר בוחן האם, לאור העובדה שמדובר בעבירה פלילית, יש מקום לאמץ פרשנות שונה לפיה לא קיים בדין הישראלי איסור על גביית מחיר גבוה בלתי הוגן. המסקנה שעולה במאמר זה היא כי הפרשנות לפיה קיים בדין הישראלי איסור על גביית מחיר גבוה בלתי הוגן ואופן יישום האיסור על ידי בית המשפט המחוזי יוצרים מציאות נורמטיבית בעייתית ביותר. פרשנות זו קובעת נורמת התנהגות מחמירה ביותר לגבי חברות עסקיות ואנשים המנהלים עסקים, באופן המגדיר כעבירה פלילית פעילות עסקית המוּנעת משיקולים עסקיים, שנועדו למקסם רווחים, אשר נחשבה כלגיטימית עד לאחרונה. בנוסף, מניתוח שנעשה במאמר זה – המתבסס על כך שהפרת סעיף 29א לחוק מהווה עבירה פלילית – עולה המסקנה כי מן הראוי לאמץ פרשנות לפיה גביית מחיר גבוה בלתי הוגן אינה אסורה על פי הדין הישראלי.