הערים המעורבות בהתהוות: בין הפרטי לציבורי The Emergence of 'Israeli Mixed Cities in the Making': Players in the Private and Public Domains

תקציר

בשני העשורים האחרונים הולכת ומתרחבת תופעת ההגירה של התושבים הערבים ממעמד כלכלי בינוני-גבוה אל מה שאכנה "הערים המעורבות בהתהוות". אלה הן ערים שהוקמו לאחר קום המדינה כערים ועיירות פיתוח יהודיות שנועדו ליישוב עולים חדשים (יהודים), אך בעקבות הגירתם של תושבים ערבים אמידים אליהן מהיישובים הסובבים אותן הן הפכו למעורבות. במאמר מועלות שתי טענות: הטענה הראשונה היא שמבנה היישובים הערביים שהושפע ממדיניות תכנונית ומרחבית כללית של המדינה, דפוסי התיישבות ותהליכי העיור שהתושבים הערבים עוברים הניעו (ומניעים) תהליך של הגירה אל הערים היהודיות הסובבות את היישובים הערביים (הערים והכפרים). תהליך זה מערער את ההומוגניות של היישובים היהודיים ומאתגר את המדיניות המוסדית המעודדת הפרדה מרחבית בין ערבים ליהודים ומממשת את עקרון "ייהוד המרחב". הטענה השנייה היא שתהליך ההגירה, שבמסגרתו כבר אין מדובר במקרים בודדים אלא במספר הולך וגדל של תושבים ערבים המבקשים לרכוש זכות בעלות בקרקעות בתוך אותם יישובים, מעמיד לראשונה את מדיניות ההפליה וההדרה המרחבית של קק"ל – שהופעלה במשך שנים בחסות המדינה – במבחן הביקורת השיפוטית. העתירות שמגישים פרטים וארגונים לא ממשלתיים נוגעות לדיון רחב יותר באשר להסדרת המרחב הישראלי ולתרומת השחקנים השונים לעיצובו – שעד כה פעלו מתחת לפני השטח. העמדתה של מדיניות ההפליה האמורה של קק"ל במבחן הביקורת תחייב את בית המשפט בסופו של דבר לדון ולהכריע בסוגיות אלו המתעוררות בשל מדיניות זו ולהביא לקביעת מסמרות באשר לכללים החלים על קק"ל בתחום שיווק קרקעותיה ויישובן, אשר עד כה פעלה ביד חופשית. המסקנה העולה היא שהתהוותן של הערים המעורבות בהתהוות היא תוצר של שני תהליכי מנוגדים המתרחשים שניהם בספרה הפרטית ומקודמים על ידי שחקנים פרטיים שמניעיהם שונים אלה מאלה. בהיבט כללי יותר: דינימיקת עיצוב מרחבים אלו מעלה שאלות בנוגע ליחסי הכוחות שבין המדינה, המחוקק ומוסדות התכנון כגופים ציבוריים מחד לבין פרטים, ארגונים לא ממשלתיים ותאגידים פרטיים וכוחם לעצב את המציאות מאידך.