מאפיינים ישנים של הפליה מגדרית במבנה עבודה חדש

תקציר

תקציר בעברית:שוק העבודה המודרני מאופיין במעבר ממודלים של העסקה מסורתית לצורות העסקה חדשות. אחד הביטויים המעניינים של שינויים אלה הוא עלייה בדפוס העסקה של משתתפים חופשיים (פרילנס) ושל יזמויות. צורות העסקה אלה כוללות בתוכן גמישות מרבית, אך בד בבד מגלמות בתוכן שאלות משמעותיות על אודות מעמד תעסוקתי והכלה של מדיניות וחוקי עבודה. שינוי מהותי נוסף שעליו מדברת הספרות הוא הגמשת סביבת העבודה. כניסתן של טכנולוגיות תקשורתיות מאפשרת עבודה מרחוק, ועל ידי כך למעשה נוצרת האפשרות לעבוד בארגון אך לא להיות פיזית בתוכו. הגמשת הגבולות יכולה מחד גיסא לסייע בשילוב של בית ועבודה, אך מאידך גיסא מזמנת גם חוסר יציבות תעסוקתית, העדר קהילה מקצועית זמינה ודרישה לזמינות גבוהה מצד המעסיק. השינויים הללו מהווים קרקע פורייה לתעסוקה עבור נשים צעירות, אימהות לילדים צעירים, הכלואות בתוך פרדוקס שבו מצד אחד הן מעוניינות להיות חלק משוק העבודה, אך מאידך גיסא נענות לציפייה החברתית מהן להיות האחראיות העיקריות לגידול הילדים. פנייתן של נשים לתחומי יזמות אינה חדשה לספרות. נשים נוטות לפנות לאפיקים של יזמות ממניעים שונים. הספרות המחקרית מצביעה על דמיון במניעים ליזמות בין גברים לנשים, אך מדגישה כי נשים, בשונה מגברים, מדגישות יותר מניעים אינטרינזיים, כמו למשל שילוב בית-עבודה או עצמאות. הבדלים משמעותיים נוספים בין המינים מתייחסים למחסור בדמויות חיקוי, ניסיון מועט בחיפוש וניצול הזדמנויות, מחסור ברשתות חברתיות, רשת ביטחון כלכלי קטנה וחשש רב יותר מלקיחת סיכונים. בישראל, יזמות נתפסת כיכולת גברית ומגלמת בתוכה תכונות שנחשבות לגבריות ויוקרתיות, כמו תחרותיות, יוקרה חברתית וכלכלית ועוד. בישראל, אומת הסטארט-אפ, היזמות נתפסת גם כמושג כמעט נרדף ליזמות היי-טקית נוצצת ויוקרתית, וכמובן במהותה – גברית. מחקר זה מבקש לחשוף טפח נוסף של תופעת היזמות – יזמות נשית בישראל. המחקר מבקש ללמוד על אודות אותן נשים אשר בחרו ביזמות זעירה כגון צהרון, חנות בגדים פרטית, סטייליסטיות, יועצות לתינוקות ולילדים ועוד. המחקר הנוכחי הוא מבקש לשפוך אור על דמותן של נשים אלה, לשרטט את מאפייניהן הסוציו-דמוגרפיים, לתהות על הסיבות שהביאו אותן לבחירה ביזמות ולהביא את קולן הייחודי – כיצד היזמות מהווה מסגרת שבתוכה הן מנהלות את הגבולות שבין העבודה לבית וכיצד שיח זה מעוגן בתוך ההקשר החברתי-תרבותי הישראלי. ממצאי המחקר מלמדים על שעתוק של מבנה שוק העבודה המסורתי לתוך עולם העבודה החדש. לאמור, נשים הפכו ליזמיות, אך למעשה חזרו לעסוק במלאכות נשיות קלאסיות, תוך שימוש בצורת תעסוקה זו כפרקטיקה של האימהות (העבודה כמשנית לבית, מאפשרת זליגה של בית לתוך העבודה וכו')