והדרת פני זקן: בחינת סוגיית ההעסקה מעבר לגיל פרישה

תקציר

תקציר בעברית:אחד מתפקידיה ומטרותיה של מדינה, הוא להעצים את אושרם של אזרחיה, לדאוג לרווחתם ובמיוחד לזו של אלו אשר תרמו את מיטב שנותיהם לבנייה ולביסוס התשתית הכלכלית עבור הבאים אחריהם. פלאי הרפואה, הטכנולוגיה המתקדמת, מדיניות הרווחה והתפתחותה של תרבות הפנאי, הביאו לכך שגיל תושביהן של המדינות המפותחות עולה בהתמדה ומספר הנולדים בהן קטן והולך. מבחינה דמוגרפית אוכלוסייתן של המדינות המפותחות מזדקנת בהדרגה ועליהן להתמודד עם תהליך מתמשך זה של הזדקנות אזרחיהן. תוך עשרים שנה, הפערים החברתיים והכלכליים בישראל התרחבו לממדים חסרי תקדים. יחד עם ארצות הברית, ישראל מובילה באחוז הקשישים העניים בעולם המערבי. האם חל שינוי ביכולת של מבוגרים לקיים את עצמם ברמת חיים מתקבלת על הדעת לאורך תקופה ארוכה מכפי שנצפתה בעבר? זאת לאור העובדה כי המערכות הפנסיוניות אינן ערוכות להתמודד עם הגידול החד הצפוי בשיעור האוכלוסייה המבוגרת. אנשים מבקשים להישאר בשוק העבודה ולשפר את מצבם בכוחות עצמם במקום בסיוע המדינה, בין היתר בשל שהמערכות הפנסיוניות לא נותנות פתרון מניח את הדעת. מעבר לרצון לשמור על רמת החיים ועל הבריאות, ישנן אוכלוסיות שחייבות להמשיך לעבוד, כי אין להם מה לאכול. המאמר מתמודד עם סוגיה אקטואלית זו ובוחן את השפעת הפרישה על קשישים, מבחינה פסיכולוגית, כלכלית וחברתית, ואת האפשרות להמשיך את העסקתם. המחברים מציעים לשנות את הדין ולבטל את גיל הפרישה הכפוי, תחילה הם מבססים את ההצעה על טיעונים מוסריים החושפים אינטרס לגיטימי של הקשישים להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל הפרישה הביולוגי. לאחר מכן, מבקשים המחברים להציג פתרון בצורת ביטול החוק ויצירת תמריצים שיחלקו את העלות הכלכלית הכרוכה בהמשך העסקתם, בין המעביד ובין המדינה.