תקרת הזכוכית' בחברה הקיבוצית: מנהיגויות האירגונים הבין -קיבוציים בשלב אי היעילות השמרני'

תקציר

תקציר בעברית:חוקרים, ובמיוחד אנתרופולוגים, נוטים להתמקד בגורמים שבשדה מחקרם ולהחמיץ השפעות קונטקסטואליות. במחקרי "תקרת הזכוכית" העוסקים בקידום נשים, הוחמצה השפעת הקונטקסט של מנהיגויות ותיקות בשלבן הסופי. לפי תיאוריית מחזור חיי מנהיגות זהו שלב אי-היעילות השמרני שהוא אוליגרכי ולא פעם ממושך (Michels, 1959, 1915). בשלב זה, חסרים למנהיגים הישגים וחידושים שמזכים אותם באמון המונהגים ומשום כך, הם מגנים על כוחם ועל מעמדם בעיקר ע"י מתן קידום והטבות לנאמניהם וע"י דיכוי מבקריהם וחדשנים מצליחים העלולים/עשויים לרשתם. הקונטקסט של מנהיגות גברית כזו מעודד בכל דרג העדפת קשרים על כישורים, ומחזק את "תקרת הזכוכית" המגבילה קידום נשים כישרוניות, יעילות וחדשניות. נשים בודדות הידועות בספרות המגדר כ“מלכות דבורים” וכ”אסימונים” (Kanter, 1977) מקוּדמוֹת לצמרת בשל נאמנותן למנהיג ולשמרנותו האוליגרכית והפטריארכלית. הטענה היא שמחקרי מגדר לא הבחינו בהשפעה השלילית של קונטקסט כזה על השוויון המגדרי. מקרה מבחן של הקיבוץ כחברה רדיקלית בניסיונה ליצור שוויון חברתי, ידגים ויסביר החמצה זו. מסקנת המאמר היא שחיוני למחקרי מגדר להתייחס להשפעת הקונטקסט של מנהיגויות גבריות בשלבן הסופי של אי-יעילות שמרנית אוליגרכית.