אימהות', 'אבהות', 'משפחה': בין אינטואיציה להלכה פסוקה'

תקציר

מאמר זה עוסק בהכרעתן של שלוש ערכאות שיפוטיות בנוגע לזכותה של אם גרושה להגר ללונדון עם בנה למרות התנגדותו של האב. המאמר מנתח את ההכרעות השונות בכלים סוציו-משפטיים. הוא מתמקד בשני היבטים מרכזיים הנוגעים להכרעות בדבר משמורת ילדים. האחד- האופן שבו הכרעות אלה מושפעות מתפיסות תרבותיות עמוקות בנוגע להורות בכלל ולאימהות בפרט. השני- המידה והצורה שבהן הכרעות בנוגע למשמורת ילדים, התמקדות במושג "טובת הילד", נשענות על תפיסות של מומחים טיפוליים שונים, הפועלים לצדם של בתי המשפט. ניתוח פסקי-הדין מלמד שלמרות ההבדלים ביניהם, שלושת פסקי-הדין מתבססים על תפיסה שמרנית בנוגע לתפקידה של האישה במשפחה ובחברה. המאמר מבליט את הפער בין הנוכחות התרבותית העמוקה של הבניות מגדריות של תפקידים הוריים ושל ההבנות בנוגע לטובת הילד, לבין העדר התייחסות כמעט מוחלט הן לידע סוציולוגי הנוגע למשפחה בעידן העכשווי, והן לשיח הפמניסטי העוסק בדילמות המתעוררות בעקבות הצורך להכריע עם מי יחיו הילדים לאחר גירושי הוריהם.