ייעור, אקלים ועתיד היערות בישראל

תקציר

תקציר בעברית:האקלים הוא תוצאה של מאזני אנרגיה בין האזורים השונים על פני כדור הארץ ועם החלל החיצון. הצומח מושפע מהמאזנים הללו ומשפיע עליהם. עלייה בריכוזי גזי חממה באטמוספרה גורמת להתחממות עולמית. לצמחים, בקובעם את גז החממה החשוב, הפחמן הדו–חמצני, השפעה מקררת על אקלים כדור הארץ. לצמחים השפעה גם על בליעת קרינת שמש, על שינוי בשטפי התאדות וחום, על משטר הרוחות ועוד, וגם אלה עשויים להשפיע על האקלים. החשש משינוי האקלים בעקבות פעילות אנושית הביא להקמת רשת בין–לאומית של תחנות מחקר שעוסקות בהבנת הקשר בין האקלים לצומח הצטרפה תחנת מחקר ביער יתיר לרשת זו כתחנה יערנית יחידה על 2000ברחבי העולם. בשנת סף המדבר. המחקר ארוך הטווח בתחנה באזור אקלים צחיח למחצה הביא לתובנות חדשות ביחסי גומלין אלה. נמצא שעל אף תנאי היובש קצב קיבוע הפחמן השנתי ביער יתיר דומה לזה של יערות יותר קרינת 15% גרם פחמן למ"ר). היער בעל העלווה הכהה קולט מעל ל–200האורנים באירופה (כ– שמש מסביבתו המדברית. למרות זאת, הטמפרטורה של עלוות היער נמוכה מזו של פני השטח הסובב מעלות בממוצע, דבר הגורר ירידה בפליטת קרינת חום מהיער. פליטת חום מוחשי מוגבר 5בכ– מהתווך הצמחי מפצה על עומס הקרינה הרב הנקלט ביער בתהליך שנקרא 'אפקט הקונווקטור'. האפקט מציין את יעילות חילוף החום בין העלווה לאוויר, ואחת מתוצאותיו היא הגברת הסעת החום מהתווך הצמחי שתורמת להתחממות האטמוספרה ושמנוגדת להשפעת היער המקררת עקב קליטת הפחמן מהאטמוספרה. מכימות תהליכים אלה עולה שלייעור באזור יתיר השפעה ראשונית מחממת, שנה, שהיער יַק ֵּבע בהן כמות מצטברת של פחמן דו–חמצני, תגבר ההשפעה 80 עד 50ורק בחלוף כ– המקררת. הרחבת המדידות בעזרת מעבדה ניידת אל אזורי יער נוספים בישראל הראתה שמאזן החימום/קירור של היער רגיש לתנאים המקומיים. זמן האיזון בין ההשפעה המחממת לזו המקררת ביער ביריה שבגליל. מודלי צומח-אקלים אזוריים מראים שהגדלת היקף היער 80%מתקצר בכ– באזורים צחיחים למחצה עשויה להביא לשינוי במערכות הסינופטיות, ובחלק מהאזורים גם להגברת משקעים. נוסף על כך, מתייחסת הסקירה לעתיד היערות בישראל בהינתן התחזיות לשינוי באקלים ובמאזן הפחמן של מדינת ישראל.