מ"תנא שור וכל מילי דשור" עד "בור שחייבה עליו תורה": על משנת בבא קמא, עריכתה ונוסחיה וזיקתם לתפיסת דיני הנזיקין "

תקציר

תקציר בעברית:. העריכה הספרותית של המשנה מסקרנת, מסתורית ומאתגרת. חילופי הנוסח שלה סבוכים לא פחות. חילופי מסורות וחילופי לשונות, טעויות סופר אל מול מסורות הלכתיות, ארץ ישראליות ובבליות, מרתקות את מחשבתנו. ברם, עד כמה מושפעים התהליכים הטקסטואליים מעמדות מוצא הלכתיות-משפטיות? המאמר מבקש להצביע על הקשר ההדוק, הדו כיווני, בין המבנה הספרותי של משנת בבא קמא ונוסחותיה לבין התפיסות המשפטיות העומדות בבסיסה. המאמר מתמקד בחטיבת נזקי ממון שבששת פרקיה הראשונים של מסכת בבא קמא, כמו גם בציר מרכזי בתוכה: משניות בור שבפרק החמישי של המסכת, בוחן את מקורותיה התנאיים של המשנה ומנתח את מלאכת העריכה הספרותית שלה. ניתוחנו מראה כי ישנו חוט מקשר בין התפיסות המושגיות הנוגעות להגדרת אבות הנזיקין לבין העריכה המורכבת של ששת פרקיה הראשונים של מסכת בבא קמא. בד בבד, המתח בין תפיסות אלו, כמו גם חוסר ההכרעה של עורך המשנה ביניהן, הוביל לפיצולן של מסורות הנוסח של משנת בור בפרק החמישי למסורת בבלית וארץ ישראלית, שהותירו את רישומן בעדי הנוסח שבידינו. המאמר מצביע על בתי המדרש של ר' ישמעאל ור' עקיבא כמקורן האפשרי של המסורות התנאיות, המשולבות בחטיבת נזקי ממון של משנת בבא קמא. בהמשך להן, מצויות עקבותיהן של תפיסות אלו בין האמוראים – רב ושמואל – שנחלקו בהמשגת הקטגוריות הנזיקיות שבמשנה (ארבעה אבות נזיקין): אם תוך הדגשת מאפייניהם המשפטיים (הקו המנחה בהגדרת אבות הנזיקין ובהצדקת החיוב בתשלום הנזק, לפי שיטת רב) ואם תוך מתן משקל למאפייניהם הריאליים (הקו המנחה לפי עמדת שמואל). כפי שנטען, מתח זה הוא גם המניע לפיצול מסורות הנוסח של משנת בור בפרק החמישי של המסכת למסורת בבלית וארץ ישראלית, אך נבקש לשער, כי פיצול זה הוא אף קדום למסורות האמוראיות, ומשקף חוסר הכרעה של עורך המשנה במתח המשפטי הבסיסי הנדון. כללו של דבר, המאמר טוען כי ניתוח מקורותיה, תולדותיה ומסורותיה של חטיבת נזקי ממון במשנת בבא קמא אינו אך ורק עיסוק חיצוני בטקסט ובתולדותיו. יש להיבטים אלו קשר הדוק לתפיסות הנזיקיות של התנאים והאמוראים, העומדות בבסיסה של המשנה, והן משתקפות בעריכתה, בעיצובה הספרותי ובחילופי הנוסח והלשון שלה ומשפיעות עליהם. ובמילים אחרות: העיון במשנת בבא קמא מלמד על אחדות – אחדות של תוכן וצורה.