כיצד היתה "התחרות החופשית" לזכות חוקתית? - בנפתולי הזכות לחופש העיסוק

תקציר

תקציר בעברית:בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות ניתן למצוא התבטאויות רבות באשר לחשיבות ״התחרות החופשית״. התבטאויות אלו מקושרות לעתים קרובות לזכות החוקתית לחופש העיסוק. במאמר זה אבחן כיצד קרה ש״התחרות החופשית״, במובן של הגבלות על רגולציה והתערבות ממשלתית, לרבות רגולציה של יחסי עבודה באמצעות חקיקת מגן, היתה לערך או לזכות בעלת מעמד חוקתי.הזכות לחופש העיסוק היא מהזכויות (או אולי הראשונה) שהוכרו בפסיקה כחלק ממגילת הזכויות השיפוטית בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. במסגרת המהלך החוקתי של שנת 1992 הועלתה הזכות, באמצעות חוק יסוד: חופש העיסוק, למעמד של זכות יסוד חוקתית על-חוקית. כפי שאראה במהלך המאמר, זכות זו נתפסת כיום כמעגנת את עקרון ״התחרות החופשית״; זאת יחד עם הזכות לחופש החוזים, שיש הרואים אף בה חוק יסוד חוקתית הנכללת ב״כבוד האדם וחירותו״, ומשום כך מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות לחופש העיסוק היא מהזכויות (או אולי הראשונה) שהוכרו בפסיקה כחלק ממגילת הזכויות השיפוטית בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. במסגרת המהלך החוקתי של שנת 1992 הועלתה הזכות, באמצעות חוק יסוד: חופש העיסוק, למעמד של זכות יסוד חוקתית על-חוקית. כפי שאראה במהלך המאמר, זכות זו נתפסת כיום כמעגנת את עקרון ״התחרות החופשית״; זאת יחד עם הזכות לחופש החוזים, שיש הרואים אף בה חוק יסוד חוקתית הנכללת ב״כבוד האדם וחירותו״, ומשום כך מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.