בריאות התקציב או תקציב הבריאות--מה עדיף בראייה חוקתית? Healing the Budget's Ills or Budgeting the Healing of the Ill--Is the Constitutional Dilemma

תקציר

תקציר בעברית:ביקורת קשה הוטחה כנגד בית המשפט העליון בישראל על כי אינו עושה די לקידומן של הזכויות החברתיות על דרך ההכרה בהן כזכויות חוקתיות. נטען כי מהפיכת זכויות האדם הינה לעשירים ולא לחלשים בחברה. הוסבר כי אין הבדל מהותי בין זכויות האדם החברתיות לזכויות האזרחיות-פוליטיות. אלה כאלה מטילות חובות עשה ולא תעשה כאחד על המדינה. מאמר זה מבקש לנקוט עמדה שונה דרך התמקדות בזכות לבריאות. עמדתי היא כי לא ראוי שבית המשפט ייזום את ההכרה במעמדה החוקתי של הזכות לבריאות. עליו להותיר מלאכה זו בידי הרשויות הנבחרות לאור אפיונה הדומיננטי של הזכות לבריאות כזכות המחייבת מימון ציבורי מסיבי. שעה שהחלטותיהם של בתי המשפט נושאות פעמים רבות השלכות תקציביות, התערבותם היא בדרך כלל בשולי התקציב. לעומת זאת, עצם ההכרה בזכות לבריאות כחוקתית, בהעדר הכרה מפורשת שכזו מצד הרשות הנבחרת, משמעה שריון חלקים משמעותיים מתקציב המדינה לזכות לבריאות. על בית המשפט להימנע מהתערבות שכזו בתקציב המדינה בשל מעמדו החוקתי המיוחד של התקציב. עקרונות כבדי משקל של מנדט, חירות, יעילות, מומחיות, אחריות והפרדת רשויות מחייבים הותרת ענייני תקציב בידי הרשות הנבחרת. גם הניסיון ההשוואתי היסטורי מלמד כי התערבותם של גופים שלטוניים, שאינם נבחרים, בענייני תקציב ובעיצובה של מדיניות הרווחה סופה שהביאה לנזקים מוסדיים בלתי הפיכים לאותם מוסדות. הקשר ההדוק בין אי מעבר חוק תקציב לבין התקיימותן של בחירות בשיטות פרלמנטאריות מחזק מסקנה זו. המאבק החברתי צריך להתמקד בהכרה במעמדן החוקתי של זכויות חברתיות על ידי הרשויות הנבחרות, ולא בית המשפט.