חובותיו האתיות של עורך הדין כלפי צד לא מיוצג

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של אנשים הבוחרים (או נאלצים) לייצג את עצמם בהליכים משפטיים. המציאות החדשה הזאת, בה לא לכל השחקנים המעורבים בהליך משפטי ישנה השכלה מתאימה בתחום, מובילה לדילמות רבות. מאמר זה ידון בחובות האתיות של עורך דין המתנהל מול צד שאינו מיוצג. ראשית, המאמר יטען כי המאפיינים הייחודיים של התנהלות מול צדדים לא מיוצגים דורשים התייחסות מפורטת למצב זה בכללי האתיקה של מקצוע עריכת הדין. החובות האתיות צריכות להיבחן לאור חובות הנאמנות השונות המוטלות על עורך דין – החובות ללקוח, לחברה, למקצוע עריכת הדין ולעצמו. לאחר מכן המאמר סוקר את כללי האתיקה בארצות המשפט המקובל, שבניגוד לארץ, קובעים כללים ברורים המתייחסים להתנהלות מול צד לא מיוצג. לאחר מכן המאמר יציג את הפסיקה המועטה של בתי המשפט הישראליים וגופי האתיקה של לשכת עורכי הדין בנושא זה. לבסוף, המאמר יציע ארבעה כללי אתיקה בנושא זה. הכלל המנחה לכללים המוצעים הוא שעיקר החובה כלפי צד לא מיוצג צריכה להיות שלילית - בכך שעורך הדין לא יוכל להזיק לצד השני ולהטעות אותו. כמו כן, יש מקום לאזן בין האינטרסים השונים על ידי עיקרון המידתיות – ולדאוג לכך שעורך דין לא יוכל לעשות שימוש בלתי מידתי בייתרון שיש לו על פני צד לא מיוצג.