זכויות חברתיות-כלכליות ואיכות הסביבה

תקציר

תקציר בעברית:התימה של זכויות חברתיות-כלכליות תופסת לאחרונה מקום חשוב בשיח המשפטי. היא נדונה במספר רב של מאמרים ובפסיקה של בתי המשפט בישראל. אלא, שככל תימה, גם זו סובלת מנקודות מעיוורון. מאמר זה מבקש להבהיר את "מתחם העיוורון" של תימה זו, בהתייחס לשאלות סביבתיות ולקשר שבין האדם לטבע. מתחם זה, כפי שיובהר להלן, הוא רב פנים - הוא מתייחס הן לתפיסה האידיאולוגית שעומדת ביסוד השיח של זכויות חברתיות-כלכליות, והן למנגנון המשפטי שבאמצעותו הן אמורות להיות מיושמות. הדיון ב"מתחם העיוורון" האמור, יוביל להצגה של מסגרת נורמטיבית אלטרנטיבית להתמודדות עם דילמות סביבתיות: אקולוגיה פוליטית. דיון זה משמעותי בפרט לאור הדיון בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון בדבר האפשרות לעגן את הזכות הסביבתית כזכות חוקתית (ראו: בג"צ 4128/02 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש הממשלה ואח', עמ"נ (ת"א) 318/07 טיוטו אליהו ואחר' נ' הועדה המקומית לתו"ב בראשל"צ, נבו פסק-דין מנהלי 16/08/10 ועעם 683/13 רשות שדות התעופה נ' אליהו טויטו ואח').