מנופים לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא בישראל Drivers of urban sustainability development in Israeli cities

תקציר

תקציר בעברית:ערים בנות זמננו עומדות בפני אתגרים רבים בהתמודדות עם הצרכים של אוכלוסיות צומחות, כגון דיור, תשתיות, תחבורה, אנרגיה ותעסוקה. צרכים אלה מביאים להאצה בצריכת המשאבים ולהגברת ייצור הפסולת, וגורמים להשפעות שליליות על הסביבה. כיצד ערים יכולות ליישם מדיניות שמטרתה להשיג קיימות כלכלית, חברתית וסביבתית? מהם המנופים שמסייעים לקידום מדיניות עירונית בת-קיימא? אילו תוכניות יכולות ערים לקדם כדי להבטיח פיתוח עירוני בר-קיימא, תוך שמירה על יעילות כלכלית ושיפור רמת החיים? כדי לענות על שאלות אלה ערכנו ניתוח השוואתי בין שלוש ערים ישראליות שהחלו לקדם תוכניות קיימות, ובין פרייבורג, עיר גרמנית הנחשבת ל"מודל אידיאל" של קיימות עירונית. במחקר זה אנו מציעים הערכה של התכנון, ההצלחה והאפקטיביות של התוכניות הסביבתיות השונות שיושמו בערים השונות. הערכה זו מתבססת על סולם מדידה שפיתחנו על פי מדדים של ניהול משאבים, מדיניות אקלים וייעול השימוש באנרגיה, תחבורה וניידות, שימושי קרקע ומצב המגוון הביולוגי, צמיחה כלכלית ותעסוקה ואיכות חיים. המחקר מספק תובנות לגבי תהליך היישום של פיתוח בר-קיימא בערים הישראליות. תוצאות המחקר תומכות בכך שביסוסה של מחלקת קיימות עצמאית במבנה הארגוני של העירייה מבטיח שהיבטי הקיימות – הכלכלי, החברתי והסביבתי ישתלבו בתוכניות הפיתוח העירוני, ואף מביא ליישום נרחב יותר של תוכניות קיימות עירונית. זאת ועוד, הניתוח של ארבעת המקרים מלמד כי מדיניות משתפת של הרשות המקומית יכולה להביא לשיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות באופן מיטבי, ומגבירה את מעורבות הציבור באופן שיבטיח את הצלחתן של תוכניות קיימות עירוניות.