ספרות

מעמדם של שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וההתיישבות בהם במשפט הבינלאומי

מאת Talia Einhorn

🌐
English TitleThe Status of Judea, Samaria and the Gaza Strip and Settlement in International Law
✍️
מחבריםTalia Einhorn
📅
תאריך15 בנובמבר 2013
📚
מקורדיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון (הראל ארנון וחגי ויניצקי [עורכים]) בורסי 2013, עמ' 75-9
📄
עמודים68

תקציר

מעמדם של שטחי יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי נתון במחלוקת חריפה. עמדתה הרשמית של מדינת ישראל היא שמאז מלחמת ששת הימים, שטחי יהודה ושומרון הם "שטחי מריבה" (disputed territories) ולא "שטחים כבושים". אף על פי שישראל לא סיפחה את שטחי יהודה ושומרון בפועל לשטח ישראל ולא החילה עליהם את ריבונותה, הרי מכל מקום יש לה תביעת זכות עדיפה לגביהם עד שייפתר הסכסוך בדרכי שלום. בתקופת הביניים, הנמשכת מאז 1967 ועד שייחתם הסכם השלום, הקמתם של יישובים יהודיים בהם איננו לוקה באי חוקיות. מנגד קיימת עמדה הפוכה, לפיה יש לערבים הפלשתינאים זכות למדינה עצמאית בכל שטחי יהודה, שומרון ועזה (יש"ע) בעוד שההתיישבות של יהודים ביש"ע אסורה על פי המשפט הבינלאומי. מאז תפסה ישראל את שטחי יהודה ושומרון, היא מחזיקה בהם כשטחים כבושים בתפיסה לוחמתית (belligerent occupation). הקו שנקבע בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן, מצד אחד, ובין ישראל למצרים, מצד אחר ("הקו הירוק"), כמוהו כקו גבול בינלאומי מאמר זה מנתח נושאים אלה על פי המשפט הבינלאומי. מעמדם של שטחי יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי קשור עובדתית ומשפטית בשאלת הריבונות על ארץ ישראל המערבית בכללותה. המאמר דן בהקמתה של ישראל, מדינתו של העם היהודי, בארץ ישראל המערבית (חלק 2); בשאלת הריבונות על ארץ ישראל המערבית מאז ימי המנדט הבריטי ועד היום, לאור ההסכמים הבינלאומיים שנכרתו בין ישראל לבין המדינות השכנות, לאור ההחלטות שנתקבלו על ידי מוסדות האו"ם, העצרת הכללית ומועצת הביטחון, לאור ההסכמים של ישראל עם אש"ף ולאור מעמדה של הרשות הפלשתינאית באומות המאוחדות (חלק 3); במעמדם של שטחי יש"ע במשפט הבינלאומי – העמדה הישראלית, החלטות מועצת הביטחון וחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה ["החומה"] (חלק 4); בהתנחלויות ובזכותו של עם ישראל להתיישב ביהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי – דיני המלחמה ושאלת תחולתם, הסכמי הביניים עם אש"ף, ובהיבט השוואתי של ההתייחסות במשפט הבינלאומי לזכויותיהם של מתיישבים בשטחים כבושים לאחר מלחמת העולם השנייה (חלק 5); בשאלת ההגדרה העצמית של העם הפלשתינאי (חלק 6); בזכות ההגנה העצמית של מדינת ישראל (חלק 7); בהגבלות שמציבה תקנת הציבור הבינלאומית להקמתה של מדינה פלשתינאית לצד ישראל (חלק 8); ומסקנות המחקר (חלק 9).

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית