קווים לתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בישראל

תקציר

חוק אוויר נקי שאושר ביולי 2008 ועתיד להיכנס לתוקף בינואר 2011 מטיל חובה על השר להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר, להביאה לאישור הממשלה ולדווח על יישומה לכנסת. מסמך זה משרטט קווים לדמותה של התכנית הלאומית הדרושה בישראל מנקודת מבטו של ארגון אדם, טבע ודין. חומרתן של בעיות זיהום האוויר הארץ, בפרט מזהמי האוויר אוזון, חלקיקים ומזהמי אוויר רעילים בקרבת מוקדי זיהום אוויר, מצריכה תכנון מהיר של התכנית במתודולוגיה קיימת ומעבר לפעולה מהירה. במובן זה יכולה לשמש התכנית הבריטית כמודל ראשוני. עפ"י המודל הבריטי נקבעים יעדים של ריכוז מרבי באוויר. הגעה ליעדים אלו נבדקת באמצעות תרחישי מדיניות שונים, שישימותם נבחנת בבדיקה טכנו-כלכלית. עם זאת, דרישת החוק להעמיד את ערכי היעד (ולא את ערכי הסביבה) בבסיס התכנית הלאומית מחייבת עדכון בלתי פוסק לתכנית הראשונית, ושילוב בה של עקרונות נוספים מעבר לתפיסה השמרנית של המודל הבריטי. עקרונות כאלו, לדוגמה, הם קביעת מכסת פליטות מרבית ארצית למזהמי אוויר שונים (cap) והפחתה מתמדת שלה, נקיטת אמצעי מדיניות מעבר לנקודת המינימום הכלכלי המתקבלת בניתוחי עלות-תועלת, יישום בתעשייה באזורים נפגעי זיהום אוויר של אמצעים מעבר לטכנולוגיה הטובה ביותר (BAT), הכללת שיקולים של הגנה על מערכות אקולוגיות בנוסף על ההגנה על בריאות הציבור, ועוד. הכנת התכנית הלאומית ויישומה הן המעשים המעבירים את ההתמודדות עם זיהום האוויר בארץ משלב איסוף הידע והתראה על הבעיות לשלב ההתמודדות האמיתית בניסיון למזער את הנגע שהפך לבעיה לאומית, ויפה שעה אחת קודם!