על חברה וחברה, ועל מעמדו של סעיף 11 לחוק החברות במשפט הישראלי

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מוקדש לדיון במעמדה ותכליתה המצויה והרצויה של החברה העסקית, במסגרתה של התמורה החברתית המתפתחת בישראל. עם זאת ומאחר והטלתה של אחריות חברתית על תאגידים – ככל שהדבר נוגע בחברות עסקיות – אינה בלתי קשורה למתח הישן-נושן בדיני החברות ביחס לתכליתה של החברה העסקית – האם זו צריכה להיות "כלכלית" ועסקית להשאת רווחים או שמא לזו, ובמיוחד בעידן המודרני, תכליות חברתיות נרחבות יותר – יעסוק המאמר, בחלקו הראשון, בעיון ובדיון ביחסי הגומלין, בין התפיסה החברתית והתפיסה הכלכלית של דיני החברות, תוך חשיפת מורכבותה הבלתי נמנעת של שאלה זו ותוך הצעה ליצירת ראייה אינטגרטיבית יותר בשאלת תכליתה של החברה העסקית. דיון זה ישמש כתשתית להצעתנו, אשר תובא בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, להעצים את מקומה של התפיסה הכלכלית לדיני החברות כ"מצפן" וכמורת-דרך במסגרתה של התמורה החברתית והאחריות המוטלת מכוחה על חברות עסקיות במשפט הישראלי. הצעה זו מקבלת משנה דחיפות לאור העובדה, שהגישה החברתית המתפתחת כיום בישראל טרם גובשה ונוטה – כפי שהודגם בהקשרם של דיני העבודה וכפי שעולה מהרטוריקה השיפוטית בשלוש הלכות עקרוניות בדיני החברות אשר נתקבלו זה מכבר בבית המשפט העליון והמנותחת בחלקו השני של המאמר – שלא להתחשב בצורה מספקת בתכליתה החברתית הדומיננטית של החברה העסקית, המוצהרת כיום בסעיף 11 לחוק החברות החדש, לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, ובכך עשויה למהול יתר על המידה את העקרונות החברתיים בבסיסם של דיני החברות, כמו גם את חירותם של מרכיבי השיטה המשפטית ולהקשות על ההזדהות עם כיווני התפתחותה של התמורה החברתית במשפט הישראלי.