המגמה המתפתחת של גרושים ללא גירושים

תקציר

תקציר בעברית:בחיבור זה אנו מבקשים להצביע על תהליך משמעותי בזירת דיני המשפחה בישראל — אשר נותר עד כה סמוי מן העין ברובו — של הכרה כגרושים במי שהם למעשה גרושים ללא גירושים, דהיינו, התייחסות למי שחיים בפועל כגרושים כאילו הם אכן גרושים לכל דבר ועניין )כמעט(, אף שלא סודר ביניהם גט. שני פסקי־דין שניתנו בסמיכות זמנים לפני כשנה — האחד של בית־הדין האזורי לעבודה בתל־אביב והאחר של בית־הדין הרבני האזורי בירושלים — משמשים לנו בסיס לסקירת שורה של מופעים, בחקיקה ובפסיקה, אשר מדגימים, להבנתנו, גישה של מערכת משפט מבוססת־מציאות. גישה זו מנתקת בין הסטטוס הרשמי )אשר ממשיך להיות מוכרע על־פי הדין הדתיומוצא את ביטויו ברישום במרשם האוכלוסין( לבין השלכותיו האזרחיות, החברתיות־הכלכליות והאחרות — הן במערכת היחסים הפנימית של בני־הזוג הן ביחסים שבינם לבין רשויות המדינה — המוכרעות בהתאם לשאלת קיומו של הקשר הזוגי עצמו מבחינה עובדתית. הדוגמאות שנביא מתייחסות לנושאים ממוניים ורכושיים, ואף לשאלה של עדות נגד בן־זוג, ובהמשך להן נצביע על התפתחויות עתידיות נחוצות בתחום.הגישה של מערכת משפט מבוססת־מציאות היא העומדת כבר בבסיסההכרה ב"ידועים בציבור כנשואים", ולשיטתנו כך צריך להיות גם ביחס לבני־זוג מסורבי גט: יש לראות בהם משום "ידועים בציבור כגרושים" לצורך מיצוי זכויות מסוימות של בן־הזוג מסורב הגט, ואף לצורך שלילת זכויות מבן־זוגו הסרבן. בקבלת אותה "תמונת־ראי", הגוזרת יחס מקביל בין קיום קשר זוגי לבין סיומו של קשר זה, יבוא לידי ביטוי מערך הוליסטי אחיד.במהלך זה טמון מסר חשוב ביחס למצבן של נשים מסורבות גט, ולמעשהביחס למצב סרבנות הגט מעיקרו: לא עוד מבוי סתום, אשר רק האקט הדתי )סידור הגט( או התערבות מלמעלה )מוות( יכולים לפלס ממנו מוצא. זהו גם צעד חשוב בכיוון של צמצום אי־ההלימה בין מציאות חייהם של פרטים ושל זוגות בישראל לבין האופן שבו המדינה מתייחסת אליהם והמשמעויות המשפטיות, בעיקר במישור החברתי־הכלכלי, שהיא מייחסת למציאות חיים זו.