חופש הוכחה נגד כבלי הוכחה: כשלים ומהמורות בדרך לדיוק העובדתי במשפט ובדרך לשיפורו, והצגת פרדוקס הסטנדרט Freedom of Proof vs Proof Systems: Failures and Obstacles on the Road to Factual Accuracy and to its Improvement, and the Standard Paradox

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מביט בסוגיית היסוד בה"א הידיעה בדיני הראיות, שאלת מפתח עבור כל ענפי המשפט המעשי: חופש ההוכחה למול כבלי ההוכחה, כגישה להגעה לממצאים עובדתיים מדויקים במערכת המשפט. דרך פריזמה זו מביט המאמר בשלושת שלבי ההוכחה: איסופה של הראיה והפקתה במהלך הכנת התיק; הצגת הראיה בליטיגציה בבית המשפט; ועיבוד הראיה לקראת ההכרעה העובדתית השיפוטית. המאמר ממחיש את חופש ההוכחה הקיצוני הקיים בישראל בכל שלושת השלבים, תוך הפניית אצבע מאשימה למחוקק על הפיתוח הדל במיוחד של דיני הראיות. המאמר חושף כשלים רחבים בשלושה מישורי פעולה מפורסמים בדיני הראיות: משקל, דיוּת וקבילות. מישור המשקל מופקר לחלוטין, בלי כבלי הוכחה ממשיים; מישור הדיוּת כרוך בעמימות עצומה ובסתירה בין תכליתו המסתמנת לבין אופן פעולתו; ואילו מישור הקבילות כרוך בכשל של חשיפת בית המשפט לראיה שקבילותה שנויה במחלוקת, כחלק מכשל רחב יותר: דיני הראיות אמורים להסדיר את ההיסק השיפוטי, ואינם יכולים להצליח בכך משום שבית המשפט הוא שמיישמם. המאמר עובר לזהות שני מכשולים שיטתיים בדרך לשיפור: קיר ההכחשה המערכתי של אי-הדיוק העובדתי במשפט, והניעה חזקה של השחקנים החוזרים במערכת שלא לשנות את הסטנדרטים ולא להשתנות. כהארה אחרונה מראה המאמר כי גם סטנדרטים הבאים לצמצם את הסיכוי להיסק עובדתי שגוי, באופן אירוני עלולים לקדם את הסיכוי להיסק עובדתי שגוי. כללי הוכחה הבאים למזער סיכוי לאי-דיוק עובדתי שעונים על תפיסת סכנה, ועל יצירת כלים לנטרולה; אולם בעוד הסכנה היא ממשית, כלי הנטרול הם פיקטיביים או חלשים מכפי חזותם, לפחות בהקשרים רבים מאוד. מנגנון הנטרול משקף תפיסת אמת עובדתית גורפת, סכימת מהימנות, סברה משתמעת כי בהתמלא תנאים כאלו ואחרים – הגענו בביטחה לנחלת האמת העובדתית. זהו פרדוקס הסטנדרט. הדרך שמציע המאמר היא טיוב סטנדרט ההוכחה מחד גיסא, לצד ספקנות בריאה לגבי כל סטנדרט שהוא מאידך גיסא.