פיצוי בגין הונאת אבהות: בין דיני נזיקין, דיני חוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ובין תביעת האֵם לתביעת האב הביולוגי Civil Actions for Paternity Fraud: Damages, Restitution, and Remedies against Third Parties

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה עוסק בתביעות אזרחיות בגין הונאת אבהות ולראשונה בישראל (בפסיקה ובספרות) בשאלה אם ניתן להתבסס על דיני עשיית עושר ולא במשפט לצורך הגשת תביעה מסוג זה.השאלה האם יש לאפשר, מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, הגשת תביעות מסוג זה, טרם נידונה בבית-המשפט העליון בישראל וקיימות פסיקות סותרות בערכאות הנמוכות. כעת מונחת בקשת רשות ערעור לדיון בבית-המשפט העליון על אחד מפסקי-הדין המחוזיים משנת 2022 וסביר להניח שבית-המשפט העליון יקבע הלכה ברורה ומחייבת בעניין. נבחן, בין היתר: האם יש מקום לקבל תביעות אזרחיות בגין הונאת אבהות? אם לא, מהם השיקולים לקביעת חסינות מפניה?; אם יש מקום לתביעות כאלה, מהו המסלול הנכון לכך, בין מסלולי המשפט הפרטי?; ומיהו הנתבע הראוי והמתאים ביותר, כ"נמען" התביעות הללו? שאלות אלו ייבחנו באמצעות הצגת כמה מודלים, תיאורטיים ומעשיים, שישקפו משפט מצוי ורצוי. המודלים הללו ידונו: בזוויות שונות של פיצוי בגין הונאת אבהות, בהתייחסויות לנזקים ממוניים ולא ממוניים; במסלולים אזרחיים שונים – נזיקין, חוזים וגם עשיית עושר ולא במשפט, תחום במשפט הפרטי שככל הנראה עולה לדיון בהקשר זה בפעם הראשונה; האם הונאת אבהות היא תוצאה הכרחית של בגידה, ומהי ההשלכה האפשרית של התשובה לשאלה זו; ובשאלת הנתבע הראוי. באשר לשאלה האחרונה, הרי שעל פניו מי שנתפס כאב עד לגילוי ההונאה יגיש תביעה נגד מי שהונתה אותו, או לפחות התרשלה בהצבעה על זהותו כאב הביולוגי. אך ייתכן שיש מי שיכול להיתפס כנתבע לא פחות ראוי ואולי אף יותר. המאמר יתרום לסיווג הנכון של עילת התביעה הראויה, תוך בחינת הנתבע הראוי, בהתחשב במטרות מערכות הדינים, ההגנות והסעדים, כולל לבחינה מתי ראוי ואפשרי, אם בכלל, להגיש את התביעה.