על המשפחה החדשה קווי פתיחה לדיון

תקציר

מאמר זה מבקש לנתח מושגי-יסוד שעניינם המבנה המשפחתי כרקע לדיון ב"משפחות חדשות". מצד אחד, פחתה חשיבותה של המשפחה המורחבת, ומרכז-הכובד עבר למשפחה הגרעינית, אם כי עדיין נותרה למשפחה המורחבת משמעות משפטית לא-מבוטלת. מצד אחר, חלו תמורות רבות ועמוקות במשפחה הגרעינית עצמה: התערער המבנה המסורתי, שעל-פיו משפחה בנויה מזוגיות בין גבר לאשה (ראו: הכרה גוברת בזוגיות חד-מינית) במסגרת נישואין (ראו: קירוב מצבם של "הידועים-בציבור" לבני-זוג נשואים), וזוגיות זו מתקשרת להורות משותפת שלהם (ראו: משפחות חד-הוריות) שמקורה בהולדה טבעית במסגרת המשפחה (ראו: טכניקות מלאכותיות, כגון פונדקאות). משפחות חדשות קמות עם התרחבות הפער בין ההגדרה הנורמטיבית לבין התופעה הפונקציונלית. מכיוון שכך, המאמר מתעכב בעיקר על שתי סוגיות, והן: ראשית, הכרה בדיעבד המעוררת את המתח בין הקשר הפונקציונלי-הריאלי לבין הקשר הדוגמטי-הנורמטיבי, הן לגבי זוגיות והן לגבי הורות; שנית, הכרה מלכתחילה ב"משפחה חדשה", המעלה את השאלה אם לאדם יש זכות להיות הורה בסטייה מן הדגמים המסורתיים, למשל במסגרת חד-הורית או חד-מינית. מתברר שככל שדפוסים משפחתיים חדשים רווחים יותר במציאות, כן אין המשפט יכול להתעלם מהם, אם כי גישתו אליהם ממשיכה להיות לפי שעה דו-ערכית, דהיינו הכרה בתוצאותיהם, אך ללא פרישת לגיטימציה מלאה עליהם.