רפורמת שמיים פתוחים

תקציר

תקציר בעברית:ענף התעופה מהווה מרכיב חשוב וקריטי בכלכלה הישראלית, כמו גם העולמית. הוא משמש חוליה מרכזית בניהול יעיל ומודרני של המשק בהיבטי סחר חוץ, תיירות נכנסת ויוצאת, צרכים אסטרטגים של המדינה, ומתן שירותים לענפי משק שונים. על רקע המאפיינים הגיאופוליטיים של ישראל, חשיבותה של התעופה אף גדולה מחלקה בתוצר הלאומי הגולמי. ממשלת ישראל אימצה בעשורים האחרונים צעדים לחשיפת ענף התעופה לכוחות השוק, תוך הקטנת מעורבותה בקביעת פרמטרים לפעילות הענף. באפריל 2013 נכנס לתוקף "אישור הסכם התעופה האירופי - ים תיכוני בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו", ובשמו המוכר: "הסכם שמיים פתוחים". ההסכם החליף שורה של הסכמי תעופה בילטראליים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי. מטרות ההסכם משנת 2013 היו גידול בהיצע הטיסות ובהיצע קווי התעופה; גידול מספר החברות המפעילות טיסות סדירות; הגדלת היצע המושבים לנוסעים; ירידה במחירי הטיסות; פיתוח התיירות הנכנסת למדינה וגידול ברווחתם הכלכלית של תושבי ישראל. ההסכם נועד לפתוח את ענף התעופה המקומי לתחרות בין חברות התעופה הישראליות לחברות תעופה אירופאיות, באמצעות הסרת מגבלות על המדינות הזרות (כגון: מספר החברות שיכולות לנחות, כמות הנתיבים המוקצית להן, קיבולת המטוסים וכו'). מאמר זה בוחן אם הרפורמה השיגה את יעדיה המוצהרים. המאמר בוחן את השפעת הרפורמה על ענף התעופה בישראל במדדים של תחרות, היצע הטיסות, שינויים בתנועת הנוסעים בנמל התעופה, מחירי הטיסות לצרכן והשפעת הרפורמה על הכלכלה המקומית, תוך בחינת הכנסות מתיירות נכנסת לעומת הוצאות ישראלים בחו"ל, השפעה על הכנסות המדינה ממיסוי והשפעה על הרווחיות של חברות התעופה המקומיות. לעניין אחרון זה, חברת התעופה אל-על תשמש כמקרה מבחן. ממצאי המחקר מלמדים, כי הרפורמה אפשרה למשק הישראלי להיפתח לשוק הגלובלי, להיות חלק ממנו וכן להיות מושפע ממגמות עולמיות בענף זה. מאז החלת הרפורמה, חל גידול בהיצע הטיסות ובהיצע הקווים, במספר החברות המפעילות טיסות סדירות בשדות התעופה בישראל וברמת התחרותיות בין חברות התעופה. בבחינת ההשפעה על החברות המקומיות ובעיקרן אל-על, ניכרת השפעה בעלת אופי מכביד; ניכר כי אל-על מתקשה להתחרות באופן יעיל ומלא עם חברות תעופה זרות על רקע מגבלות שונות שהוטלו עליה, ואשר תסקרנה להלן. השאלה אם חברת אל-על מהווה חברה חיונית למדינת ישראל, אשר בעת משברים משמשת להטסת ישראלים וציוד לארץ, מחדדת את חשיבות הדיון בתוצאות הרפורמה. שאלה זו התחדדה ביתר שאת לאחרונה – על רקע פרוץ מגפת הקורונה והמשבר התעופתי העולמי שנגרם בעטיה.