נישואין אזרחיים בישראל בעקבות פרשת בני נח: התדיינות

תקציר

תקציר בעברית:פסק דין מהפכני – הידוע בכינויו פסק דין "בני נח" – שניתן על ידי הרב שלמה דיכובסקי לפני שנים אחדות קובע כי נישואין אזרחיים מוכרים לפי ההלכה, התרתם נעשית בפעולה שיפוטית של בית הדין לפי כללי המשפט האזרחי, וללא גט. בג"ץ קבע בהמשך לכך כי נישואין אזרחיים של יהודים אזרחי המדינה או תושביה הנעשים מחוץ לישראל הם בעלי תוקף מלא, וחלים על הצדדים דיני המשפחה האזרחיים כפי שפותחו על ידי בית המשפט הישראלי. ברם בניגוד לפסקי הדין הללו, בתי דין רבניים מוסיפים ומחייבים בגט בנישואין אזרחיים, ובד בבד מאמצים לעצמם את הסמכות לדון בענייני הממון הכרוכים בגירושין. ההתדיינות במאמרים המצורפים בוחנת את השאלה אם פסק דין זה אינו אלא מהלך רטורי שבית הדין הגדול נקט אותו כדי לשמר לעצמו את הסמכות בעניין התרת הנישואין. מאמרו של אבישלום וסטרייך טוען כי בניגוד למה שנדמה, פסק הדין מצמיח הכרה הלכתית מהותית בנישואין אזרחיים. המאמר מציג עמדה פרשנית ולפיה השאלה האם מדובר ברטוריקה בלבד צריך שתיבחן בפרספקטיבה רחבה, הכוללת את ניתוח יחסה של הקהילה הפרשנית לפסק הדין. המאמר מבקש להציע כי הנקודות המשמעותיות שבהן יש לראות את הטמעת החידוש שבפסק דין בני נח בפסיקה מאוחרת של בתי הדין הרבניים הן אימוץ קריטריונים של גירושין ללא אשם וקבלת דוקטרינות אזרחיות בסוגיות חלוקת הרכוש וחובת המזונות שבנישואין אזרחיים. לאור ההכרה בזכויות הממוניות מציע המאמר לבחון שנית את השאלה אם נכון לשלול את סמכות בית הדין הרבני בענייני הממון הכרוכים בגירושין במקרה של נישואין אזרחיים. מאמר הביקורת של עמיחי רדזינר מתרכז בטיעונו של אבישלום וסטרייך, שלפיו פסק דינו של הרב שלמה דיכובסקי הוביל לשינוי משמעותי בתוך מערכת בתי הדין הרבניים עצמה. ניתוח הפסיקה מלמד כי פסק הדין לא שינה מאומה בעמדה ההלכתית של בתי הדין, וספק עד כמה הרב דיכובסקי עצמו היה שלם עם דבריו. לטענת רדזינר, הקשיים ההלכתיים בפסק הדין וההבנה כי זהו פסק דין שנכתב רק בשל אימת בג"ץ גרמו שאי אפשר לזהות השפעה של פסק הדין על פסקי דין מאוחרים לו בבתי הדין הרבניים. יתר על כן, הן אשר לשאלת הגירושין ללא אשם בנישואין אזרחיים והן אשר לשאלת המזונות בהם, אין חידוש של ממש בדברי הרב דיכובסקי. לפנינו עוד מקרה ברור שבו החשש מאיבוד סמכות גורם לבית הדין לפעול בצורה קשה ביותר מבחינה הלכתית, ובמילים אחרות: רטוריקה שתכליתה השגת סמכות שיפוטית. במאמר התשובה, "על הדין והדיין", מתבסס וסטרייך על שיקולים פרשניים והיסטוריים, תוך שדן בין השאר בשאלה המתודולוגית של אופן בחינת השפעות חיצוניות על התפתחות המשפט העברי. וסטרייך מחזק במאמר זה את טיעוניו לפיהם פסק דין "בני נח" משקף שינוי משמעותי בעמדת זרמים אחדים בבית הדין הרבני בנוגע לנישואין אזרחיים, בנוגע להכרה בהם ובנוגע להשלכות המשפטיות שלהם.