החינוך המשפטי: על מה שבפנים ועל מה שבחוץ

תקציר

החינוך המשפטי הוא נושא טעון ודינמי הזוכה לאחרונה בעדנה: כמעט כל הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות השונות בישראל מצויות בשיאו של תהליך שסופו וייעודו שידוד מערכות בתוכניות הלימודים המוצעות לסטודנטים למשפטים. התפתחויות אלה נלוות ומשיקות לסוגיות רבות: פתיחת השוק האקדמי למכללות פרטיות; שינויים חברתיים ומשקיים שהמקצוע המשפטי מבוקש פחות בעטיים; נטייתם של סטודנטים רבים לשלב בלימודי המשפטים, במקביל, תואר נוסף; נטייתם של משפטנים רבים לא להמשיך במקצוע עריכת-הדין בתום התמחותם, ועוד. רשימת זו מבקשת להציף נקודת מבט של נמעני החינוך המשפטי: הסטודנטים. ברשימה ניסינו לדלות מהנאמר בין השורות של מאמרי הגיליון – ואולי בעיקר ממה שלא נאמר בהן מפורשות – רעיונות שיספקו הסברים אפשריים לתכניו של החינוך המשפטי ולאופיו כיום. ביקשנו להתמקד באחת השאלות שהטרידה אותנו לכל אורך הדרך, הן אגב העבודה על המאמרים השונים והן אגב כל שנות לימודינו בפקולטה, והיא: כיצד מעצבים את תכניה של תכנית הלימודים, וכיצד קובעים את המשקל שהפקולטה מייחסת לכל תחום מתחומי המשפט? ניסינו לחשוב מהן הסיבות שבעטיין נלמד נושא מסוים באופן יסודי ונרחב, בעוד נושא אחר מוצא אל מחוץ לכותלי הפקולטה למשפטים או מורחק אל צידי הבימה. ייקרא הקורא וישפוט.